Page 24 - קול הלב 2 – כוחה של חמלה
P. 24
במצב קשה .התינוק בהירמהיוםריקםשעילםחמלה בימים חמלה
בן חו דשיים ,נולד כשאני מחזיקה בזרועותי את התינוק החולה חשבתי קשים
עם מח לה נדירה, מחמוד מעזה ,קל לי מאוד לחוש חמלה .אבל לעצמי ,זה האתגר
שוכב לבד ,ומחכה האמיתי .זה המקום
להשתלת מוח עצם. איך מגיעים למצב שבו חשים חמלה כלפי מי שבו י ש מאבק בכל
מחמוד שמו. ההתניות ,שם נמצא
חשבתי עליו האור .החמלה ,אותו
בעודי עולה במעליתשתייגתי כאויב ששונא אותי? רגש נ עלה שהדלאי
של מחלקת הילדים. לאמה מזכיר רבות,
כמה נ ורא לחוש
בדידו ת כזאת כבר אותו מקום בתוכנו,
בתחיל ת החיים. מקודש משהו,
נכנסת י לחדר
ופגשת י את עיניו הטובות של סבו של מחמוד ,שקיבל אישור
מיוחד והגיע מעזה .עצוב ,עייף מן המסע הלא פשוט ,רחוק
מאת דפנה קראוס
שהחיב ור אליו
והעצמ ה שלו הם
שיביא ו את השינוי
במעגל ים הקטנים והגדולים של חיינו כאחד.
חיפשת י מלים שיגדירו את החמלה הזו ,ברובד האחד ,אני מסביב תו הטבעית ,לא יודע מה לעשות ועובר בין המחלקה
חשה בחמלה בתוכי ,כשאני הולכת להתנדב דרך עמותת ‘חיבוק שבה מ אושפזת בתו לבין מחלקת הילדים .הוא לא יודע לטפל
ראשון’ בבתי חולים ופוגשת את אותם תינוקות שנותרו לבדם .במחמו ד ,הוא רק יושב שם כמה שעות ביום .ומתפלל.
שיחה קטנה מתפתחת ,הוא יודע מעט עברית .אני מסבירה כאלה שהגיעו לעולם חולים מאוד וזקוקים לחמלה הזאת ,לנתינה
לו למה באתי ועל התורנויות שבנות “חיבוק ראשון” יעשו אצל שלנו שמקורה באותו רגש קסום.
לא ,א ל תטעו ,אין הכוונה לרחמים .החמלה הזאת שעליה מחמוד .הוא מודה בעדינות וממלמל“ ,כולנו ילדים של אלוהים”.
אני פ וגשת זוג עיניים סקרניות עירניות של מחמוד .אני רציתי לדבר באה ממקום אחר .ממקום גבוה ומקודש בתוכנו.
מיד לוקחת אותו אל זרועותי ,נזהרת לא להזיז את כל הצינורות חמלה המבטאת את הרגע הזה ,שבו אנו נפתחים אל האחר.
במסגר ת התנדבותי בעמותת “חיבוק ראשון” ,אני מטפלת המחוברים לגופו ,הפוגעים בהוויה התמימה וחסרת הישע של
בימים אלה בתינוק חולה בודד ,ששוכב בבית חולים .אני מגיעה גופו .אני מצמידה אותו אל חזי ,לב אל לב ,פעימה אל פעימה.
לשם פעמיים בשבוע ,לחבק אותו ,לחמול עליו ולתמוך בו .זה הכל דומה ,הצליל של הפעימות מתמזג לאחד .אנחנו אחד .אני
תינוק שהגיע מעזה ,סיפרו לי ,האם מאושפזת במחלקה אחרת מלטפת את ראשו ומזמזמת נעימה מרגיעה .תוך כמה שניות הוא
24קול הלב | נובמבר 2016