Page 24 - קול הלב 2 – כוחה של חמלה
P. 24

‫במצב קשה‪ .‬התינוק‬   ‫בהירמהיוםריקםשעילםחמלה‬                                 ‫בימים‬  ‫חמלה‬
‫בן חו דשיים‪ ,‬נולד‬  ‫כשאני מחזיקה בזרועותי את התינוק החולה‬                  ‫חשבתי‬     ‫קשים‬

‫עם מח לה נדירה‪,‬‬    ‫מחמוד מעזה‪ ,‬קל לי מאוד לחוש חמלה‪ .‬אבל‬                  ‫לעצמי ‪ ,‬זה האתגר‬
‫שוכב לבד‪ ,‬ומחכה‬                                                           ‫האמיתי‪ .‬זה המקום‬

‫להשתלת מוח עצם‪.‬‬    ‫איך מגיעים למצב שבו חשים חמלה כלפי מי‬                  ‫שבו י ש מאבק בכל‬
      ‫מחמוד שמו‪.‬‬                                                          ‫ההתניות‪ ,‬שם נמצא‬

‫חשבתי עליו‬                                                                ‫האור‪ .‬החמלה‪ ,‬אותו‬

‫בעודי עולה במעליתשתייגתי כאויב ששונא אותי?‬                                ‫רגש נ עלה שהדלאי‬

‫של מחלקת הילדים‪.‬‬                                                          ‫לאמה מזכיר רבות‪,‬‬
‫כמה נ ורא לחוש‬
‫בדידו ת כזאת כבר‬                                                          ‫אותו מקום בתוכנו‪,‬‬
‫בתחיל ת החיים‪.‬‬                                                            ‫מקודש משהו‪,‬‬
‫נכנסת י לחדר‬
‫ופגשת י את עיניו הטובות של סבו של מחמוד‪ ,‬שקיבל אישור‬
‫מיוחד והגיע מעזה‪ .‬עצוב‪ ,‬עייף מן המסע הלא פשוט‪ ,‬רחוק‬
                                                          ‫מאת דפנה קראוס‬

                                                                          ‫שהחיב ור אליו‬

                                                                          ‫והעצמ ה שלו הם‬

                                                                          ‫שיביא ו את השינוי‬

                                                          ‫במעגל ים הקטנים והגדולים של חיינו כאחד‪.‬‬

‫חיפשת י מלים שיגדירו את החמלה הזו‪ ,‬ברובד האחד‪ ,‬אני מסביב תו הטבעית‪ ,‬לא יודע מה לעשות ועובר בין המחלקה‬

‫חשה בחמלה בתוכי‪ ,‬כשאני הולכת להתנדב דרך עמותת ‘חיבוק שבה מ אושפזת בתו לבין מחלקת הילדים‪ .‬הוא לא יודע לטפל‬

‫ראשון’ בבתי חולים ופוגשת את אותם תינוקות שנותרו לבדם‪ .‬במחמו ד‪ ,‬הוא רק יושב שם כמה שעות ביום‪ .‬ומתפלל‪.‬‬

‫שיחה קטנה מתפתחת‪ ,‬הוא יודע מעט עברית‪ .‬אני מסבירה‬          ‫כאלה שהגיעו לעולם חולים מאוד וזקוקים לחמלה הזאת‪ ,‬לנתינה‬
‫לו למה באתי ועל התורנויות שבנות “חיבוק ראשון” יעשו אצל‬                                     ‫שלנו שמקורה באותו רגש קסום‪.‬‬

‫לא‪ ,‬א ל תטעו‪ ,‬אין הכוונה לרחמים‪ .‬החמלה הזאת שעליה מחמוד‪ .‬הוא מודה בעדינות וממלמל‪“ ,‬כולנו ילדים של אלוהים”‪.‬‬

‫אני פ וגשת זוג עיניים סקרניות עירניות של מחמוד‪ .‬אני‬       ‫רציתי לדבר באה ממקום אחר‪ .‬ממקום גבוה ומקודש בתוכנו‪.‬‬
‫מיד לוקחת אותו אל זרועותי‪ ,‬נזהרת לא להזיז את כל הצינורות‬  ‫חמלה המבטאת את הרגע הזה‪ ,‬שבו אנו נפתחים אל האחר‪.‬‬

‫במסגר ת התנדבותי בעמותת “חיבוק ראשון”‪ ,‬אני מטפלת המחוברים לגופו‪ ,‬הפוגעים בהוויה התמימה וחסרת הישע של‬

‫בימים אלה בתינוק חולה בודד‪ ,‬ששוכב בבית חולים‪ .‬אני מגיעה גופו‪ .‬אני מצמידה אותו אל חזי‪ ,‬לב אל לב‪ ,‬פעימה אל פעימה‪.‬‬

‫לשם פעמיים בשבוע‪ ,‬לחבק אותו‪ ,‬לחמול עליו ולתמוך בו‪ .‬זה הכל דומה‪ ,‬הצליל של הפעימות מתמזג לאחד‪ .‬אנחנו אחד‪ .‬אני‬

‫תינוק שהגיע מעזה‪ ,‬סיפרו לי‪ ,‬האם מאושפזת במחלקה אחרת מלטפת את ראשו ומזמזמת נעימה מרגיעה‪ .‬תוך כמה שניות הוא‬

                                                          ‫‪ 24‬קול הלב | נובמבר ‪2016‬‬
   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29