Page 29 - קול הלב 2 – כוחה של חמלה
P. 29

‫ניסינו הפעם מלכתחילה לשים עצמנו‬
                                                                                                      ‫בנעל יהם ולכבדם להם בדרך המנעימה‬
                                                                                                      ‫להם‪ .‬זה התבטא בכך שנתנו להם את‬
                                                                                                      ‫הבמה ‪ .‬לארוחת הצהריים הכנו אוכל‬
                                                                                                      ‫מן ה מסורת שלהם‪ ,‬איבתיסאם הנחתה‬
                                                                                                      ‫מעגל י הקשבה מעורבים‪ ,‬אורה אשתו‬
                                                                                                      ‫של איהב בלחה הדליקה נרות ובירכה את‬
                                                                                                      ‫כניס ת השבת‪ ,‬הם שרו וניגנו משיריהם‪,‬‬
                                                                                                      ‫מורת נו בירכה אותם שוב ונתנה לימוד‬
                                                                                                      ‫שאיהב תרגם לערבית על חשיבות פתיחת‬
                                                                                                      ‫הלב בין העמים‪ .‬אכלנו ארוחת ערב חמה‬
                                                                                                      ‫יחד‪ ,‬ועמיר וסמייה הציגו מצגת של מעשי‬
                                                                                                      ‫החסד שהם עושים ביישובים שלהם‪ .‬את‬
                                                                                                      ‫הערב סיימנו בריקודים שהונעו מהלב‬

                                                                                                           ‫שנפת ח‪ ,‬והרגליים מילאו את רצונו‪.‬‬

                                                                                                      ‫כשאנ י מתחברת לחוויה שהייתה לי‬
                                                                                                      ‫במפג ש המיוחד הזה‪ ,‬מבזיקות מול עיני‬
                                                                                                      ‫תמונ ות מרגשות‪ .‬למשל‪ ,‬אני רואה את‬
                                                                                                      ‫האשה בשמלה הלבנה‪ ,‬מעל גיל ‪,90‬‬
                                                                                                      ‫עם מ טפחת לבנה על ראשה‪ ,‬שעשתה‬
                                                                                                      ‫את ה דרך הארוכה מפוריידיס לערבה‬
                                                                                                      ‫למפג ש עמנו‪ .‬היא זהרה כמו מלאך‬
                                                                                                      ‫ממקו ם מושבה‪ .‬עבורי זו עדות לרצון‬
                                                                                                      ‫העמו ק שקיים בלבבות אנשים רבים‪,‬‬
                                                                                                      ‫לסיים את הקונפליקט ולמחוק את הקווים‬

                                                                                                                                       ‫המפר ידים‪.‬‬

                                                                                                      ‫אני משחזרת תמונות של הילדים‬
                                                                                                      ‫המנס ים ליצור תקשורת ללא מילים‪ ,‬כי‬
                                                                                                      ‫אלה לא יודעים ערבית ואלה לא יודעים‬
                                                                                                      ‫עברי ת‪ ,‬אבל הם רוצים לשחק יחד‪ .‬הם‬
                                                                                                      ‫בחרו תמונה בכניסה לאולם שבה הרבה‬
                                                                                                      ‫תמונ ות של אסאנות יוגה‪ .‬כל ילד וילדה‬
                                                                                                      ‫בתור ם‪ ,‬הצביעו על תמונה שבחרו‪ ,‬וכל‬
                                                                                                      ‫הילד ים עשו יחד את האסאנה כמיטב‬
                                                                                                      ‫יכול תם‪ .‬כמה תבונה הייתה ביוזמה הזו‪.‬‬

                                                                                                      ‫אנשים התערבבו‪ ,‬ופשוט ישבו ושוחחו‪.‬‬
                                                                                                      ‫פתאום זה הפך להיות כל כך פשוט וטבעי‪.‬‬

                                                                                                      ‫תמונה נוספת עולה ממעגל ההקשבה‬
                                                                                                      ‫שבו השתתפתי‪ .‬מולי ישב גבר מבית לחם‪,‬‬
                                                                                                      ‫עם עיניים כחולות וחיוך מאוזן לאוזן‪ ,‬שבא‬
                                                                                                      ‫עם אחותו בלבוש המסורתי‪ ,‬בעלה וביתה‪.‬‬
                                                                                                      ‫הוא עבד שנים בישראל ומדבר עברית‬
                                                                                                      ‫רהוטה‪ .‬הוא דיבר על השמחה שלו לבוא‬
                                                                                                      ‫אלינו‪ ,‬ועל השמחה של המפגש‪ .‬אני רואה‬
                                                                                                      ‫גם א ת חברתי‪ ,‬שמזילה דמעות כשהיא‬
                                                                                                      ‫חושב ת על הסבל המתמשך של שני‬
                                                                                                      ‫העמי ם‪ ,‬ומביעה את רצונה להקדיש כל‬
                                                                                                      ‫רגע בחייה כדי למצוא דרך לחסלו‪ ,‬ולהביא‬
                                                                                                      ‫שלום ללבבות של כולם‪ .‬אחותו של האיש‬
                                                                                                      ‫עם ה עיניים הכחולות התרגשה מגילויי‬
                                                                                                      ‫החמל ה של חברתי‪ .‬על אף ששתקה‬
                                                                                                      ‫רוב השיחה‪ ,‬אמרה בסוף שחברתי נגעה‬

                                                                                                                   ‫לליב ה בדבריה‪ ,‬וליבה נפתח‪.‬‬

                                                                                                      ‫מפגש כזה היה הזדמנות להרבה‬

‫‪29‬‬
   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34