Page 20 - קול הלב 2 – כוחה של חמלה
P. 20

‫סיפורו של יאמין‬                         ‫במהלך הנסיעות מתפתחת בדרך כלל שיחה על החיים‪ ,‬על‬
                                                                 ‫משפחה‪ ,‬על עבודה‪ ,‬הלב נפתח ונוצר כהרף עין חיבור ושיתוף‪.‬‬
‫יאמין הוא כיום ילד בן חמש‪ .‬לפני כשנתיים התגלה סרטן‬
‫עצמות ברגלו השמאלית‪ ,‬והושתלו לו עצמות חלופיות‪ .‬הוא‬               ‫הלב מתרחב‪ ,‬הפנים מתרככות‪ ,‬יש חיוך ומקום לחוש את‬
‫עבר כמה ניתוחים‪ ,‬וכן טיפול כימותרפי קשה‪ .‬הוא שהה במשך‬            ‫החיבור האנושי ואת האהבה שמשותפת לכולנו – כולנו באותה‬
‫חודשים ארוכים בתל השומר יחד עם אביו עאבד‪ .‬אמו נשארה‬
‫בכפר ליד רמאללה עם שתי אחיותיו הצעירות‪ .‬האב המסור לא‬                                                                             ‫סירה‪.‬‬

               ‫מש מבנו‪ ,‬ומטפל בו במסירות מעוררת השראה‪.‬‬           ‫באחת הנסיעות מעזה לבית חולים איכילוב בתל אביב הנסיעה‬
                                                                    ‫הייתה מלווה בהמון התרגשות וחיבור‪ ,‬בתחושה של משפחה‪.‬‬
‫התנדבתי במסגרת‬
                                                                                                       ‫בשעות המאוחרות של‬
‫“בדרך‬  ‫הפרויקט‬                                                                                         ‫הערב‪ ,‬קיבלתי טלפון – זה‬
                                                                                                       ‫היה חאדר שהסענו אותו‬
‫להחלמה” של יובל רוט‪,‬‬                                                                                   ‫עם אשתו באותו בוקר‪ .‬הוא‬
                                                                                                       ‫נשמע נרגש מאוד‪ ,‬ברקע‬
‫להסיע את המשפחה‬                                                                                        ‫נשמעה המולה וניכר שהוא‬
                                                                                                       ‫בסביבה של אנשים רבים‪.‬‬
‫ממחסום נהליל לבית‬
                                                                                                       ‫הוא התקשר לספר שכרגע‬
‫חולים תל השומר‪ .‬הבנתי‬                                                                                  ‫הם חזרו הביתה‪ ,‬הוא נמצא‬
                                                                                                       ‫עם כל בני המשפחה ורק‬
‫מהר מאוד שעלי להסיעם‬                                                                                   ‫רוצה לאמר שוב תודה ולספר‬
                                                                                                       ‫על כך שכל בני המשפחה‬
‫הלוך וחזור‪ ,‬כדי לחסוך‬                                                                                  ‫שומעים עכשיו על הנסיעה‬
                                                                                                       ‫ועל החברות החדשה ביננו‪.‬‬
‫מהם זמן המתנה של‬
                                                                                                       ‫התרומה הקטנה של‬
‫שעות בבית חולים‪ ,‬עד‬                                                                                    ‫הקדשת זמן לעזור להביא‬
                                                                                                       ‫חולים לבית החולים או‬
‫ששאר המטופלים שהיו‬                                                                                     ‫להחזירם הביתה‪ ,‬הוקרת‬
                                                                                                       ‫התודה והאהבה שמתבטאת‬
‫עמם בהסעה יסיימו את‬                                                                                    ‫במהלך הזמן הקצר בו אנחנו‬
                                                                                                       ‫שוהים יחד במכונית‪ ,‬שיחות‬
‫טיפוליהם‪ .‬בחרתי לשבת‬                                                                                   ‫הנפש‪ ,‬השיתופים מלב אל‬
                                                                                                       ‫לב‪ ,‬הסינרגיה הזאת מייצרת‬
‫ולתרגל בזמן המתנה‬                                                                                      ‫חוויה אדירה של שמחה‪ ,‬של‬
                                                                                                       ‫תקווה‪ ,‬של משמעותיות ‪-‬‬
‫זה את התפילות שלנו‪,‬‬                                                                                    ‫שהוספנו עוד טיפה אל עבר‬

‫ולהכין שיעורי בית בבית‬                                                                                   ‫הקשת של שלום ואחווה‪.‬‬

‫קפה סמוך למחלקת‬                                                                               ‫נעמי עציון‬

‫הילדים חולי הסרטן‪.‬‬                                                                           ‫נוסעים יום‪-‬יום‬
                                                                                                 ‫במשך שנים‬
‫כשהתגלה הסרטן‪,‬‬
‫חיפש האב בית חולים‬                                               ‫מזה כשלוש שנים‪ ,‬פעם בחודש‪ ,‬אני מסיעה חולים אחרי‬
‫מתאים לבנו‪ ,‬והבין שבתל‬                                                ‫טיפולים ובדיקות מבית חולים רמב”ם למחסום ג’למה‪.‬‬
‫השומר יקבל טיפול ברמה‬
‫הגבוהה ביותר‪ .‬בעקבות‬                                             ‫בכל הסעה אני פוגשת אנשים יקרים מלאי הוקרת תודה ולב‬
‫זאת‪ ,‬אחיו ברובם ניתקו‬                                            ‫פתוח מאהבה כלפי‪ ,‬מה שבאופן אוטומטי פותח את לבי כלפיהם‬
‫עמו כל קשר‪ ,‬מתוך כעס‬
‫על הליכתו לבית חולים‬                                                                                              ‫חזרה ולשאר העולם‬
‫של היהודים במקום‬
‫לבית החולים ברמאללה‪.‬‬                                             ‫זכות גדולה היא לי לקחת חלק בפרויקט ההסעה לחולים‪ ,‬אשר‬
‫ניסיתי לעודדו בכך‪,‬‬                                               ‫שינה לחלוטין את ההרגל לשים קו ביני לבינם ולא לראותם כלל‪.‬‬
‫שכאב מסור עשה את‬                                                 ‫כיום אנו מתקשרים בפתיחות ואף נשארתי בקשר עם רפיק‪ ,‬יו”ר‬
‫הטוב ביותר כדי להציל‬
‫את חיי בנו‪ ,‬ולשמוח בכך‪.‬‬                                                                          ‫אירגון הנכים ברשות הפלשתינאית‪.‬‬

‫עאבד עובד למזלו כצבעי‬                                            ‫לימור פלג‬
‫אצל קבלן ישראלי‪ ,‬שמוכן לקבלו בכל יום שהוא יכול לעבוד‪ ,‬אף‬
‫שכמעט לא היו לו ימים כאלה בשנתיים האחרונות‪ .‬המצוקה‬                                                ‫‪ 20‬קול הלב | נובמבר ‪2016‬‬
‫הכלכלית החלה לתת את אותותיה בבית המשפחה‪ ,‬שכן נמנע‬
‫מהאב שישב ליד מיטת בנו להגיע לעבודה‪ .‬הכאב שחווה מיחסם‬

                                     ‫של אחיו הותיר בו פצע עמוק‪.‬‬

‫יאמין ועאבד אביו תמיד מחייכים‪ ,‬ותמיד מסבירי פנים‪ .‬הגעתי‬
‫אליהם דרך ג’מפני הלה‪ ,‬שנהגה להסיעם ממחסום נהליל שליד‬
‫מודיעין עילית לתל השומר‪ .‬היא נסעה לחו”ל ושאלה אם אסכים‬
‫לבקרם במקומה בבית החולים‪ .‬פגשתי ילד מאיר פנים‪ ,‬עם‬
‫קרחת כימותרפית‪ ,‬בפיג’מה‪ ,‬מתוק ביותר‪ .‬מהר מאוד התחיל‬
‫האב עבד לכנותי “אמא”‪ .‬מדי פעם אני מביאה ליאמין משחק‬
‫במתנה‪ ,‬וביוזמת ג’מפני הלה התרמתי כמה חברים לרכישת‬
‫אייפד ליאמין כדי שיוכל לשחק במשחקי מחשב בימים הארוכים‬
   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25