Page 43 - קול הלב 2 – כוחה של חמלה

‫לוינס טוען‪ ,‬שלא רק קטגוריזציה שלילית היא מעשה אלים אלא‬ ‫האל מאפשר למשה לראות שובל מדמותו‪ ,‬את חלקו האחורי‪.‬‬

‫אך משהו מרכזי בו‪ ,‬פניו‪ ,‬יהיה לעולם חבוי ונסתר‪ .‬היו הוגים גם קטגוריזציה חיובית‪ .‬גם הניסיון לנכס ולהפוך מישהו לחלק‬

‫שהסתייעו בתיאור הזה של הסתר הפנים‪ ,‬על מנת להסביר את ממני‪ ,‬לזהה לי‪ ,‬מבטלת את ייחודיותו‪ ,‬את צלם אלוהים שבו‪ ,‬את‬

‫מה שנראה כהיעדרו של האל מהשגחה על עמו בזמן השואה‪ ,‬היותו בלתי נתפס‪ ,‬את העדינות והשבריריות של קיומו‪ ,‬את היותו‬
‫באמרם כי מניעיו ורצונותיו של האל נסתרים מעינינו‪ ,‬ואל לנו חידה חיה‪ .‬והרי צרכי ומאוויי כלפיו מעוותים את יכולתי לראותו‬
‫לחקור את פשרם‪ .‬כך גם אומר האל למשה באותו מעמד בנקרה‪ :‬בבהירות‪ .‬הפרויקט האתי הוא אפוא לחוש אחריות תמידית כלפי‬
‫"וחנותי את‪-‬אשר אחון‪ ,‬וריחמתי את‪-‬אשר ארחם‪( ".‬שמות הזולת‪ ,‬ולחשוד באופן תדיר בכל תווית שאני שמה עליו‪.‬‬
‫ל"ג ‪ .)19‬גישה זו‪ ,‬שמתמקדת ברובד המטאפיזי של האלוהות‪,‬‬
‫כיצד כל זה מתקשר לחמלה? נראה‪ ,‬כי היכולת לחמול קשורה‬ ‫מעוררת שאלות אתיות וקיומיות לא פשוטות‪.‬‬
‫קשר הדוק לאופן שבו נתפס‬
‫עמנואל לוינס הוליך דווקא‬
‫הזולת‪ .‬אם בהשראת לוינס אוכל‬ ‫היכולת לחמול קשורה קשר‬ ‫את תפיסת הסתר הפנים (במובן‬
‫לסגל לעצמי את הענווה הדרושה‪,‬‬ ‫הדוק לאופן שבו נתפס‬ ‫הייחודי לה בהגותו) אל מעבר‬
‫הנובעת מהבנת מוגבלותי לתפוס‬ ‫הזולת‪ .‬אם בהשראת לוינס‬ ‫למטפיזיקה‪ ,‬אל עבר לב ליבו של‬
‫את הזולת באמת‪ ,‬להכיר במחירים‬ ‫אוכל לסגל לעצמי את‬
‫של הניסיונות להגדירו באופן כזה‬ ‫היחס לזולת‪ ,‬אל האתיקה‪.‬‬
‫או אחר‪ ,‬ולקבל אחריות מוסרית‬
‫עליו‪ ,‬אוכל אולי למנוע פגיעה‬ ‫לוינס טוען‪ ,‬כי חוסר יכולתה‬
‫הנובעת מאותה הגדרה‪ .‬יתרה מכך‪,‬‬ ‫של ההכרה האנושית לתפוס את‬
‫האל הופך את האל למה שהוא‬
‫כל קריאה של הזולת לעזרה תזניק‬
‫עתה את החמלה‪ .‬מעצם הקריאה‬ ‫הענווה הדרושה‪ ,‬הנובעת‬ ‫מכנה "אחר מוחלט"‪ .‬נשגב‬
‫תופיע השתתפות‪ ,‬ללא תלות‬ ‫מהבנת מוגבלותי לתפוס‬ ‫לחלוטין מבינת אדם‪ .‬תובנה זו‪,‬‬
‫שלפיה אין אדם יכול לדעת את‬
‫בזהותו של הזועק‪.‬‬ ‫האל‪ ,‬מבקש לוינס להחיל על‬

‫רובד נוסף במסע אל עבר‬ ‫את הזולת באמת‪ ,‬להכיר‬ ‫היחס לזולת‪ .‬הזולת אף הוא אחר‬
‫החמלה החל מתבהר אם כן‪ ,‬אולם‬ ‫במחירים של הניסיונות‬ ‫עבורי‪ .‬איני יכולה לתפוס אותו‬
‫שאלות רבות נותרו מנקרות ‪ -‬ממה‬ ‫להגדירו באופן כזה או אחר‪,‬‬ ‫באמת‪ .‬כל ההגדרות שאנסה‬
‫נובע אותו כשל ביחס המזהה את‬ ‫ולקבל אחריות מוסרית עליו‪,‬‬ ‫להחיל עליו‪ ,‬שגויות מיסודן‬
‫הזולת ככזה או אחר? מהיכן אותה‬ ‫ומשליכות עליו דבר מה שאינו‬
‫נטייה קמאית לקטלגו? ואיך כל אלו‬ ‫הוא‪ .‬אם יש צלם אלוהים בזולת‬
‫מתקשרים לתפיסת מציאות כוללת‪,‬‬ ‫הריהו זה – הסמוי מהעין‪ ,‬זה שלא‬
‫רחבה‪ ,‬שיש באפשרותה להתחקות‬ ‫ניתן לתפסו‪ .‬אם אני מבקשת‬
‫למצוא בזולת את צלם האלוהים‬
‫אחר מקורות הסבל באשר הוא?‬
‫תהיה זו ההכרה באחרות שלו‪,‬‬
‫האם קיומו של אל חיונית להבנתאוכל אולי למנוע פגיעה‬ ‫המודעות לכך שאיני יכולה‬
‫התהליך? ובעיקר ‪ -‬מה יאפשר לי‬
‫להתגבר על אותו מיסוך בתודעה‪,‬‬ ‫לתפוס אותו‪ ,‬להקיפו‪ ,‬לרדת הנובעת מאותה הגדרה‪.‬‬
‫לעומקו‪ .‬ההבנה שכל מבט שאני‬
‫שפעם אחר פעם מכשיל אותי‬
‫מנסה להישיר אליו‪ ,‬ממוסך‬
‫ומרובב בצרכים שלי‪ ,‬במחשבות שאני יוצרת אודותיו‪ ,‬בעצמיות בבואי לקיים יחס חף מבורות כלפי הזולת‪ ,‬מיסוך המושרש עמוק‬
‫כל כך בתודעתי?‬
‫שלי‪ ,‬לא בו‪.‬‬

‫מבעד לביצה הטובענית של הקושי ללכת בעולם עם התובנה‪,‬‬ ‫מדוע עשויה הנקודה הזאת להוות משקל נגד לכשל המוסרי‬
‫שהאחרות של הזולת דורשת ממני שינוי רדיקלי של הרגלים‬ ‫העצום כל כך בזמן משבר כמו השואה? על פי לוינס נגזרת ממנה‬
‫ותפיסות עולם‪ ,‬החלו לנצנץ אט אט אבני החן של החוכמה‬
‫הבודהיסטית ולסייע לי לגלות כל פעם עוד חלק בתמונה‪,‬‬ ‫תפיסה אתית צלולה‪ ,‬בלתי מותנית בדבר‪.‬‬
‫שמסירה את הלוט מעל פניה העגומות של מציאות סובלת‪.‬‬
‫בשילוב מרהיב בין הלימוד האינטלקטואלי שחוכמה זו מציעה‪,‬‬ ‫ההיענות שלי לקריאת העזרה של הזולת אינה מותנית‬
‫לתרגול מעשי‪ ,‬מעמיק ובר יישום‪ ,‬החמלה הופכת אט אט לפן‬ ‫בתפיסתי אותו‪ .‬האתיקה (האופן בו עלי לנהוג) קודמת אם כן‬
‫פחות נחבא של המציאות‪ ,‬למשהו שניתן לחבק גם בלי לעצום‬ ‫לאונטולוגיה (מה קיים‪ ,‬מה ישנו) ולאפיסטמולוגיה ( מה ביכולתי‬
‫את העיניים‪ ,‬לראות בכל פעם עוד ניצוץ בהיר של אפשרות‬ ‫לדעת)‪ .‬לוינס הפך את הסדר שבו נהגו לחקור את העולם מבחינה‬
‫פילוסופית‪ ,‬ובכך חולל מהפכה‪ .‬קודם כל אתיקה‪ .‬קודם כל כבוד‬
‫לשחרור מסבל מבעד לכתפיה‪.‬‬ ‫לאחרותו של האחר‪ .‬קודם כל אחריות‪ .‬אתיקה שבלב ליבה‪ :‬זולת‪.‬‬

‫מקורות‪:‬‬ ‫על פי לוינס‪ ,‬בני אדם נוטים להפוך את הזולת לחלק מהם‪,‬‬
‫לוי זאב‪ ,‬האחר והאחריות‪ ,‬עיונים בפילוסופיה של עמנואל לוינס‪,‬‬ ‫לדומה להם‪ ,‬להסביר אותו לעצמם או להכניס אותו לקטגוריות‬
‫על מנת שיוכל להיטמע בתוכם‪ .‬וכך הופכות תפיסות כמו "כזה‬
‫מאגנס‪.2005 ,‬‬ ‫הוא היהודי"‪" ,‬זה הוא ערבי"‪ ,‬לכאלה היוצרות תגובה נפיצה‬
‫בפוטנציאל הפגיעה שבה‪ .‬הנאצים היו צריכים להשחיר את פני‬
‫לוינס עמנואל‪ ,‬הומניזם של האדם האחר‪ ,‬מוסד ביאליק ‪.2004‬‬ ‫היהודי קודם שהרשו לעצמם למחוק אותן‪ ,‬נדרשו להגדיר מי‬
‫הוא‪" ,‬הלנו אתה אם לצרינו"‪ ,‬והרי יחס המבקש לבחון תחילה‬
‫לוינס עמנואל‪ ,‬חירות קשה‪ ,‬רסלינג ‪.2007‬‬
‫את זהות הנמען‪ ,‬מועד תמיד לכישלון‪.‬‬
‫לוינס עמנואל‪ ,‬כוליות ואינסוף‪ ,‬מאגנס‪.2010 ,‬‬

‫‪43‬‬