Page 47 - קול הלב 2 – כוחה של חמלה

‫נשגב ונחות באמנושתירותי המוזיאון‬
‫מאת דליה קרני ‪ -‬ברוך‬
‫הצגת היצירה “אהבה” בחלל השירותים הציבוריים מעמתת‬
‫את הצופה עם חיבור מפתיע בין רגש נעלה לצורכי גוף הכרחיים‬

‫בלו‪-‬סימיון פיינרו ‪ -‬אהבה‬ ‫בשנים האחרונות עשינו לנו מנהג לבקר אחת לכמה חודשים‬
‫במוזיאון פתח תקוה לאמנות‪ ,‬ולצפות בתערוכות המתחלפות‪.‬‬
‫ילדות‪ ,‬שבו מועלות בגורל מלים מקופלות “הרות גורל”)‪ .‬הידיים‬ ‫כך גם עשינו באחרונה באחת השבתות‪( .‬בשבתות הכניסה‬
‫זכו הפעם במלה 'אהבה'‪ .‬מלה המגדירה רגש רב משמעי‪,‬‬ ‫חופשית וחינמית‪ ,‬כיאה לעיר שמחנכת לצריכת תרבות ואמנות)‪.‬‬

‫חמקמק ומיוחל‪.‬‬ ‫את הביקור אני מקפידה לסיים בפעילות טריווילית ‪ -‬ביקור‬
‫בשירותים‪ .‬ביציאה מן השירותים הבחנתי שוב בשלט צנוע‬
‫חכמים בודהיסטים ממליצים לתרגל יוגה כדי לאפשר לגוף‬ ‫המפנה לעבודה של האמן בלו‪-‬סימיון פיינרו‪ ,‬התלויה בחלל‬
‫לשבת זקוף בזמן מדיטציה‪ .‬ובמדיטציה מומלץ לאפשר לרגשות‬ ‫השירותים‪ .‬העפתי מבט מדוקדק‪ ,‬אולם לא הבחנתי בשום יצירה‬
‫חיוביים לזרום בערוץ המרכזי‪ ,‬שמתחיל באג’נה צ’קרה (העין‬
‫השלישית) במצח‪ ,‬עולה לקדקוד וכמו “מקל סבא” מתכופף‬ ‫בחלל הלבן והצפוף‪.‬‬

‫ויורד במקביל לעמוד השדרה ועד לעצם הזנב‪.‬‬ ‫הפעם הייתי נחושה לגלות את מהות השלט‪ .‬יצאתי נכנסתי‪,‬‬
‫שוב ושוב‪ ,‬ואז נשאתי ראשי כלפי מעלה וגיליתי את היצירה על‬
‫החוכמה העתיקה מזהירה מרגשות עוכרים כמו קנאה‪,‬‬ ‫תקרת השירותים‪ .‬כל שהייתי צריכה לעשות – לשאת עיני אל‬
‫חמדנות‪ ,‬כעס‪ ,‬צרות עין ועוד רבים אחרים (ידוע בכתובים‬ ‫על‪ .‬לרוחב התקרה התגלה צילום של זוג ידיים האוחזות ברוך‬
‫על ‪ 84,000‬נגעי רוח)‪ .‬אותם רגשות עוכרים יוצרים חסימות‬ ‫ובעדנה‪ ,‬ובזהירות רבה‪ ,‬קיפול נייר שעליו נכתב באותיות כתב‬
‫אנרגטיות‪ ,‬ש”חונקות” את הערוץ המרכזי‪ ,‬והן המקור לכל‬
‫החוליים שלנו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬רגשות חיוביים כאהבה וחמלה‬ ‫עבריות – אהבה‪.‬‬
‫פותחים את הערוץ המרכזי‪ ,‬מאפשרים לצ’י‪ ,‬אנרגיית החיים‪,‬‬
‫הופתעתי! את פיינרו הכרתי כפסל מושגי שעוסק באמירה‬
‫לזרום ולהחיות אותנו‪.‬‬ ‫קונצפטואלית‪ ,‬המוסיף טקסט עברי לפסליו המינימליסטיים‪.‬‬
‫הוא יליד רומניה‪ ,‬עלה ארצה בגיל ‪ ,13‬ונחשף לראשונה לאותיות‬
‫הצגת היצירה בחלל לא שגרתי לתצוגת אמנות‪ ,‬בשירותים‬ ‫העבריות כשלמד את פרשת השבוע‪ ,‬לבר המצווה שלו‪ .‬הוא‬
‫ציבוריים‪ ,‬מעמתת את הצופה עם חיבור מפתיע בין רגש נעלה‬ ‫התפעל מהאסתטיקה של האותיות‪ ,‬הוסיף לפסליו אותיות‪,‬‬
‫לחלל אינטימי‪ ,‬צר‪ ,‬שתפקידו לשחרר את הגוף מפסולת מיותרת‪.‬‬
‫חיבור לא שגרתי בין נשגב לארצי‪ ,‬בין צורכי גוף הכרחיים לצורכי‬ ‫והטעין אותם במשמעות בנוסף להיבט הצורני האסתטי‪.‬‬

‫הנפש‪ ,‬העושים את החיים לראויים‪.‬‬ ‫בצילום נראות ידיים אוחזות בקיפול נייר (אזכור למשחק‬

‫כל שנותר הוא לבחור באהבה וחמלה ולאמצם אל ליבנו‬
‫באהבה!‬

‫‪47‬‬