Page 41 - קול הלב 2 – כוחה של חמלה

‫כוחו של הווידוי‬ ‫אם כל מה שנשקף בעולמי הם דברים שאני עצמי יצרתי‬
‫וכעת נכפים עלי‪ ,‬אז גם זולתי הוא מופע שאני עצמי יצרתי‪.‬‬
‫אצל היהודים יש את יום כיפור‪ ,‬ואת הווידוי שנאמר ברוב ימי‬ ‫כל מה שאני רואה בו‪ ,‬לטוב ולרע ‪ -‬בא ממני‪ .‬הזולת הוא מראה‬
‫החול וגם לפני המוות‪.‬‬ ‫בעבורי‪ ,‬על פגמי ויתרונותי‪ .‬כיצד אני יכולה שלא לאהוב את מה‬

‫"אשמנו‪ ,‬בגדנו‪ ,‬גזלנו‪ ,‬דיברנו דופי‪ ,‬העוינו‪ ,‬והרשענו‪,‬‬ ‫שהוא שיקוף של עצמי‪ ,‬יציר כפי בעמל של שנים?‬
‫זדנו‪ ,‬חמסנו‪ ,‬טפלנו שקר‪ ,‬יעצנו רע‪ ,‬כיזבנו‪ ,‬לצנו‪ ,‬מרדנו‪,‬‬
‫ניאצנו‪ ,‬סררנו‪ ,‬עווינו‪ ,‬פשענו‪ ,‬צררנו‪ ,‬קישינו עורף‪ ,‬רשענו‪,‬‬ ‫כשאנו אומרים "אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה"‪ ,‬אנחנו‬
‫מתכוונים בדיוק לכך‪ .‬אני ורעי הננו היינו הך‪ .‬לא יכול להיות לי‬
‫שיחתנו‪ ,‬תיעבנו‪ ,‬תעינו‪ ,‬תעתענו"‪.‬‬ ‫טוב‪ ,‬אם אני זורעת רע כלפי זולתי‪ .‬מסטר שנטידווה‪ ,‬שהיה נסיך‬
‫שוויתר על המלוכה כדי לתרגל ולהגיע להארה‪ ,‬אמר בחיבורו‬
‫וכך גם אצל הנוצרים‪ .‬אצל הבודהיסטים יש וידויים וטקסים‬ ‫"המדריך לחיי לוחם הרוח" (‪" :)Budhisatvacharyavatara‬כפי‬
‫דומים‪ .‬אלה ממקדים את תשומת ליבנו במעשה שנעשה‪,‬‬ ‫שתשאף על עצמך להגן מכל אי נעימות‪ ,‬אף קטנה ביותר‪ ,‬כך‬
‫מביאים לריסונה של התנהגות זו‪ ,‬ועוצרים את שפעול הקארמה‬
‫עליך לשאוף להגן על אחר‪ ,‬וחמלה כלפיהם בליבך לעורר"‪.‬‬
‫שעל פי הטיבטים מוכפלת כל ‪ 24‬שעות‪.‬‬
‫לאהוב את רעי‪ ,‬ולמעשה כל יצור חי‪ ,‬כמו את עצמי הוא הזרע‬
‫אז עכשיו‪ ,‬כשהבנו שכולנו גוף אחד‪ ,‬וכדי לראות את עצמנו‬ ‫המושלם לחיים של אהבה ואושר‪ ,‬ואצל הבודהיסטים – להחליף‬
‫מאושרים ונאהבים‪ ,‬עלינו לפגין חמלה כלפי הזולת; כשהבנו‬
‫שכדאי לזרוע ולמדנו איך להיפטר ממעשי העבר על ידי טיהור –‬ ‫עצמי בזולתי‪.‬‬

‫נשאר לנו רק דבר אחד‪ ,‬לעשות את זה הלכה למעשה‪.‬‬ ‫למה אנחנו עדיין מקנאים‪ ,‬שונאים‬
‫וכועסים‬
‫קודם כל לאהוב את עצמך‬
‫אז אם כל המסורות ששמענו עליהן אמרו זה הרבה קודם‪,‬‬
‫והנה בעיה‪ .‬איך הייתי רוצה שיאהבו אותי? לעזור בכל דבר‪,‬‬ ‫למה קשה לנו לנהוג לפי כלל קארמתי זה? למה אנחנו עדיין‬
‫לא לקנא‪ ,‬לא לבקר‪ ,‬לא להשמיץ‪ ,‬תמיד לחמול ולאהוב‪ ,‬לתמוך‬ ‫מקנאים‪ ,‬שונאים‪ ,‬כועסים? למה אנחנו רוצים את מה שיש‬
‫לאחר‪ ,‬ומוכנים גם לפגוע באחרים לשם כך? למה קשה לנו‬
‫ולעטוף‪.‬‬
‫להבין שאין מה לכעוס על מראה?‬
‫אבל האם אנו אכן נוהגים בחמלה כלפי עצמנו?‬
‫יש לנו הרגל שגוי המושרש בנו ביליוני גלגולים‪ :‬לראות את‬
‫מגיל צעיר מאוד‪ ,‬הסביבה מלמדת אותנו כיצד עלינו לחוש‬ ‫עצמנו חשובים ומרכז היקום‪ ,‬ואת השאר נפרדים‪/‬אחרים‪/‬שונים‬
‫ביחס לעצמנו ולסובב אותנו‪ .‬אנו מפתחים את הזהות שלנו‬
‫דרך תגובות של אחרים‪ .‬האמונות והמחשבות הללו הם זרעים‬ ‫וחשובים פחות‪.‬‬
‫שמבשילים כנגעים של ביקורת ושפיטה עצמית‪ .‬הם אלה‬
‫שסוגרים את ליבנו ומרחיקים אותנו מאושר‪ .‬תת המודע יצר‬ ‫נוכל להרהר בכך במדיטציה קצרה‪:‬‬
‫לינקים לאמונות שגויות‪ ,‬שנתמכות בהרגלים לא מודעים של‬
‫שנים‪ .‬וכך‪ ,‬רוב היום אנו עסוקים בלשפוט‪ ,‬לבקר ולנזוף בעצמנו‪.‬‬ ‫ִעצמו את העיניים לכמה דקות ונסו לחשוב על גבולות גופכם‪.‬‬
‫כולנו שבויים באותם דפוסים של שיפוט וטינה כלפי עצמנו וכלפי‬ ‫היכן מסתיים הראש? האם בקצה הגולגולת? במעטפת השיער?‬
‫אחרים‪ .‬מרוב שההרגל מושרש‪ ,‬אנחנו לא שמים לב לכך‪ .‬אנו‬ ‫ואם שערה אחת נשרה‪ ,‬האם היא עדיין שלי? ומה קורה עם‬
‫מזיקים לעצמנו באמצעות אוכל‪ ,‬טלוויזיה והתמכרויות אחרות‪,‬‬ ‫השפתיים? איפה הן מסתיימות? ואם אני מנשקת מישהו‪ ,‬האם‬
‫שפתיו הופכות לחלק מגופי? ואם כן‪ ,‬מה קורה לראש שמחובר‬
‫יוצרים כאב‪ ,‬מחלות‪ ,‬מערכות יחסים בעייתיות וכו'‪.‬‬ ‫לשפתיים? והגוף? והבגדים? ומישהו אחר שכרגע לוחץ לו יד?‬
‫והתינוק שלי‪ ,‬מה אתו? אתמול היה בבטן‪ ,‬אבל האם הוא אני?‬
‫אחרי שרוב הזמן במשך היום אני מרוכזת במה אני "לא"‪,‬‬ ‫ואיפה הוא מתחיל ואיפה מסתיים? באיזה גיל הוא הופך להיות‪,‬‬
‫מחלישה את עצמי וזורעת עוד ועוד "כישלונות"‪ ,‬כמה כוח כבר‬
‫נשאר לי לפרגן לעצמי ולשמוח? ואם אין לי כוח לשמוח בעצמי‪,‬‬ ‫אם בכלל‪ ,‬נפרד ממני?‬
‫חשה לא מוצלחת ולא אהובה‪ ,‬כמה כבר נשאר לי לתת לזולת?‬
‫אם כולנו איברים של גוף אחד‪ ,‬נרצה לעודד ולהעצים זה את‬
‫כדי לפתח חמלה ואהבה לכל היצורים עלי לפתח קודם כל‬ ‫זה‪ ,‬כי אחרת אף אחד מאיתנו לא יצליח לפעול כראוי‪.‬‬
‫חמלה כלפי עצמי‪.‬‬
‫"אין דבר שלא ניתן לפ ֵתח בכוחו של הרגל"‪ ,‬כתב מאסטר‬
‫לסיום‪ ,‬תרגיל קצר ופשוט‪ ,‬אך אפקטיבי ביותר למי שמתמיד‪.‬‬ ‫שנטידווה‪.‬‬
‫שבו עם עצמכם‪ ,‬ואין זמן טוב יותר מעכשיו‪ ,‬והתחילו להיות‬
‫טובים לעצמכם‪ .‬קחו פתק קטן ורשמו עד כמה ועל מה אתם‬ ‫אם אנו נוהגים להשמיץ מדי יום ביומו‪ ,‬אנחנו נסגרים‬
‫אוהבים ומעריכים את עצמכם‪ .‬הוקירו תודה על דברים שיש‬ ‫ומתכערים (ממש פיזית)‪ .‬אם אנחנו מפתחים הכרת תודה כל‬
‫בחייכם‪ .‬הקפידו שכל המשפטים יהיו חיוביים‪ .‬את הפתק‬ ‫יום‪ ,‬אחנו מגדילים את מידת האושר והשפע שלנו‪ .‬אין דבר שלא‬
‫הזה למדו בעל פה וגלגלו בראש מיד כשאתם פוקחים בבוקר‬ ‫נוכל לפ ֵתח‪ .‬זה יכול לקחת זמן‪ ,‬אבל זה עובד‪ .‬לא לאט נרחיב את‬
‫עיניים‪ ,‬ובכל דקה פנויה במשך היום‪ .‬בכל פעם שעולה מחשבה‬
‫עוכרת‪ ,‬רצון רע‪ ,‬קנאה או אכזבה‪ ,‬נוכל לשלוף את הטקסט‬ ‫גבולות תודעתנו‪.‬‬
‫האוהב שהכנו שבן רגע יתמיר את המחשבה או הרגש העוכרים‬
‫על פי חוקי הקארמה‪ ,‬זרע שנזרע לא ייעלם מעצמו ויהיה‬
‫לתחושה חיובית‪.‬‬ ‫חייב להבשיל בשעתו (שאינה ידועה)‪ .‬לכן‪ ,‬אם היום אנקוט‬
‫רוח חיובית בכל מעשי‪ ,‬דיבורי ומחשבותי‪ ,‬חזקה עלי שבעתיד‪,‬‬
‫בהצלחה ובאהבה רבה‬ ‫לרבות הגלגולים הבאים‪ ,‬תכפה עלי הקארמה שזרעתי לראות‬
‫‪41‬‬
‫עולם אוהב ומאושר‪.‬‬