Page 13 - קול הלב 2 – כוחה של חמלה

‫זו טעות‪ .‬כאילו הסבל הוא אובייקט שניתן למסור אותו הלאה‪.‬‬ ‫חמלה לאחר‪ .‬לפעמים זו בדיוק הסיבה לכך שלא מקשיבים לנו‪,‬‬
‫מה שמעורר אחר כך את כל הרגשות הקשים‪.‬‬
‫צריך לזכור‪ ,‬שהסבל לא בא מהאירוע עצמו אלא ממה‬
‫שמייחסים לו‪ .‬כאשר אנחנו מאשימים אין לנו בחירה חופשית‬ ‫כך גם בהקשבה‪ ,‬הקשבה מדודה‪ ,‬הקשבה מדייקת; כי אם אני‬
‫ואנחנו לכודים‪ .‬כשאנחנו מאשימים‪ ,‬אנחנו מגוננים על עצמנו‪ .‬זו‬ ‫עסוקה בלדבר ולא להקשיב לך‪ ,‬לא יכולה להתפתח חמלה כלפי‬
‫הגנה קיצונית שפוגעת באחר‪ .‬האשמה זו תוקפנות שמחופשת‬
‫להגנה בניגוד למשל‪ ,‬לכעס‪ .‬כי הרי בסופו של דבר האחר שאותו‬ ‫הצד השני‪.‬‬

‫אנו מאשימים נמצא בתוכנו‪.‬‬ ‫חמלה מונעת שחיקה‬

‫האשמה באה עם מחשבה של טוב ורע‪ .‬אני הקורבן‪,‬‬ ‫באחת ההרצאות‪ ,‬מול קהל של רופאים‪ ,‬הצגתי את הנושא‬
‫הוא התליין‪ .‬אנחנו בעמדת שופט והשופט הוא תמיד הטוב‪.‬‬ ‫של הרחבת מעגל החמלה כמקור להתמודדות עם שחיקה‬
‫באמצעות האשמה אנחנו מצדיקים את עצמנו‪ ,‬ולכן יש רצון‬ ‫מקצועית‪ ,‬רעיון שעורר בעקבותיו דיון סוער‪ .‬הסברתי שהשחיקה‬
‫בענישה‪ .‬האשמה יוצרת אשליה שאנחנו עושים משהו‪ ,‬שאנחנו‬ ‫מתעוררת כאשר ישנה נתינה שהמניע שלה אינו אלטרואיסטי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬נתינה שלא שמה את הזולת במקום הראשון‪ ,‬לפני שאני‬
‫לא חסרי אונים‪ ,‬אנחנו כביכול בשליטה‪.‬‬ ‫רואה את עצמי‪ .‬כאשר אנו נותנים ממקום אלטרואיסטי לא נחוש‬

‫דיברנו קודם לכן על דברים שאי אפשר לסלוח עליהם‪,‬‬ ‫את השחיקה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬אב שהתעלל בבתו‪ .‬גם האב‪ ,‬וזה קשה מאוד לעיכול‪,‬‬
‫גם הוא מגיע מהכאב שלו‪ .‬זה אמנם לא מצדיק את מעשיו‪ ,‬אבל‬ ‫החמלה היא נתינה שלא עוסקת בתוצאה‪ ,‬אלא מתמקדת‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬זהו הגורם לסבל שלו‪ .‬סבל ובורות הביאו אותו‬ ‫בעצם הנתינה‪ .‬אומרים על החמלה שהיא יצירתית‪ ,‬כי כאשר‬
‫לא מתמקדים בתוצאה אפשר לתת בלי סוף‪ .‬אין הכוונה לכך‬
‫לעשות מעשים בלתי נסלחים‪ ,‬שכעת הוא נושא במחירם‪.‬‬ ‫שלא אכפת לנו מה תהיה התוצאה‪ .‬אבל עלינו להבין שהתוצאה‬
‫לא תלויה בנו‪ .‬מה שתלוי בנו זו ההרגשה של המטופל‪ ,‬והיא זו‬
‫אבל חייבים לזכור‪ ,‬שהבת לא תוכל לשקם את חייה‪ ,‬אלמלא‬ ‫שמטעינה אותנו מחדש‪ .‬אם הצלחנו להעניק למטופל אפילו‬
‫תצליח בשלב כלשהו לפתח חמלה כלשהי כלפי התוקף‪ .‬לא כי‬ ‫טעם קטן של תקווה‪ ,‬זה עולה בהרבה על כל עבודה טכנית‪,‬‬
‫היא מצדיקה אותו‪ ,‬לא כי היא מסכימה אותו‪ ,‬אלא מכיוון שזו‬
‫שיכולה גם היא להוביל בסופה לאותה תוצאה‪.‬‬
‫הדרך היחידה‪ ,‬והקשה‪ ,‬להתנקות מהסבל שלה‪.‬‬
‫האשמה סוגרת‪ ,‬החרטה פותחת‬
‫חשוב להכניס את החשיבה על החמלה ואת ההתייחסות‬
‫לערכה לכל מקום‪ ,‬ובכל הזדמנות‪ .‬בכל מקום שמבקשים ממני‬ ‫לפי התפיסה הבודהיסטית‪ ,‬אין אשמה או חטא‪ ,‬אין עונש‪ ,‬ולכן‬
‫להרצות ולא חשוב באיזה נושא‪ ,‬אני מוצאת את עצמי מדברת‬ ‫גם אין סליחה‪ .‬לא פעם קורה שמטופל או מטופלת אומרים‪" ,‬אני‬
‫על החמלה‪ .‬אני מרגישה שהנושא מדבר אל לב כולם‪ ,‬ואנשים‬
‫מגלים סקרנות ורצון להרחיב את הידע שלהם בנושא‪ .‬אני‬ ‫בחיים לא אסלח לה או לו"‪.‬‬
‫מרגישה שאני באה עם הרבה תשוקה ושמחה לדבר על החמלה‪,‬‬
‫הבודהיסטים לא מדברים על אשמה אלא על חרטה‪ ,‬עם‬
‫ובעיקר עם הרבה אמונה בכוח המרפא שלה‪.‬‬ ‫אלמנט של וידוי ופתיחות‪ .‬חרטה שנעוצה בהבנה ולא באשמה‪.‬‬
‫אשם ‪ -‬זה רגש שמופנה לעבר‪ .‬חרטה ‪ -‬זה הלוך נפש שמכוון‬
‫שמחה‬ ‫להווה ולעתיד‪ .‬באשמה ה"אני" הוא במרכז‪ .‬אני לא בסדר‪ /‬אני‬
‫מסכן‪ /‬רע לי‪ .‬יש בזה אפילו משהו יהיר‪ .‬בחרטה‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬
‫היכולת והרצון לשמח אחרים היא כלי מוצלח לפתוח את הלב‬ ‫יש פתיחות למרחב שקורה לי עם האחר‪ .‬חרטה ‪ -‬אני הולך‬
‫לאחרים‪ .‬מאז שנחשפתי ללימודי הבודהיזם‪ ,‬אני רואה את הערך‬ ‫לשנות את ההתנהגות שלי‪ ,‬אשמה ‪ -‬הלקאה עצמית לא מקדמת‪.‬‬
‫והתועלת של כלי זה בעבודה עם משפחות‪ ,‬צוותים וכמובן עם‬ ‫החרטה מסיטה את ההסתכלות מהמהות להתרחשות‪ .‬האשמה‬
‫פעמים רבות תוקעת אותנו ‪" -‬אני יודע שזה לא בסדר"‪" ,‬אני יודע‬
‫זוגות‪.‬‬ ‫שאני אשם‪ ,‬אבל" או "בסדר‪ ,‬אני מודה באשמה‪ ,‬מה עכשיו?"‪.‬‬
‫בניגוד לאשמה שסוגרת‪ ,‬החרטה פותחת את הלב‪ ,‬את החמלה‪.‬‬
‫כמה "סודות" שלמדתי מלאמה אריה והכנסתי לחדר‬
‫הטיפולים‪ .‬מומלץ בחום לנסות בבית‪.‬‬ ‫אנו לכודים בעולם של הרגלים ללא חופש וללא הבנה‪.‬‬
‫פגיעה שבאה כתגובה לפגיעה נובעת מההרגל של ההאשמה‪.‬‬
‫איך לפתח את שריר השמחה‪:‬‬ ‫כשאנחנו מאשימים‪ ,‬אנחנו שופטים ומענישים ומנסים למצוא‬
‫סיבה ספציפית לסבל שלנו‪ .‬האשמה היא תגובה לסבל‪ ,‬ולכן היא‬
‫ִשמחו במה שאתם עושים ובעצמכם‪ ,‬חייכו‪.‬‬
‫משמרת את הסבל‪.‬‬
‫ַשמחו לפחות אדם אחד ביום‪ .‬הדברים הקטנים קובעים‪.‬‬
‫היא מביאה להקלה רגעית (בכך התועלת שלה)‪ .‬היא מתיימרת‬
‫לכו לישון בלילה עם שמחה על האנשים שהצלחתם לש ֵמ ַח‪.‬‬ ‫להתייחס לסיבה לסבל‪ .‬אבל אין בה חופש ואין בה מודעות‪.‬‬
‫האשמה זה ניסיון להתנקות מהסבל‪ .‬האשמה זו תגובה עיוורת‬
‫לטפוח לעצמי ולהגיד 'כל הכבוד' זה לא כמו לשמוח במה‬
‫שעשיתי‪' .‬כל הכבוד' מביא איתו מיד את ההפוכה‪' .‬כל הכבוד‬ ‫לסבל‪ .‬מי שמאשים סובל‪.‬‬
‫לי' וההיפך 'כל הביזיון לי'‪ ,‬כלומר עיסוק בעצמי‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫כאשר אני שמחה אני לא שופטת את עצמי‪ ,‬והעיסוק הוא אך‬ ‫הסבל‪ ,‬כמו הזבל ‪ -‬משהו רע שממנו נפטרים בדרך הכי‬
‫מהירה‪ ,‬לוקחים אותו ומשליכים מעבר לגדר לחצר של השני‪ .‬אם‬
‫ורק בלשמוח‪.‬‬ ‫אקח את הפגיעה ואשליך אותה כלפי האחר‪ ,‬אז לי לא יהיה סבל‪.‬‬

‫סייעו בהכנת הכתבה‪ :‬ורד מוצפי‪ ,‬דנית דורון‪ ,‬מיכל רם‬

‫‪13‬‬