Page 12 - קול הלב 2 – כוחה של חמלה
P. 12
והצדדיים .אלו מושפעים מרגשות קשים ,מה שהם קוראים שאנו מספרים לעצמנו על אלה .שני אנשים יעברו את אותו
'נגעים רוחניים' ,החוסמים אותנו וגורמים לנו לחוליים שונים. אירוע ,כל אחד יקבל אותו בצורה שונה .לדוגמה -משפחה ובה
בכל פעם שאנו מתכעסים ,מקנאים ,נוטרים טינה ,נפגעים ,אנו שני ילדים ,שאביהם נשלח לכלא למאסר .ילד אחד קיבל זאת
סוגרים במעט את לבנו .ועם הלב הסגור הזה אנו מגיבים אל מי בצורה קשה והתנתק לחלוטין מהאב ,והשני לעומתו ,מלמד עליו
שעומד מולנו. סניגוריה.
בטיפול אני מנסה לבדוק עם המטופל ולהראות לו ,לדוגמה, יש מציאות -אנו לא מעוניינים בה .אבל היא הגיעה אלינו
שהכעס על בנו שאוכל ומשמין לא נובע מהילד עצמו ,אלא שהילד ואנחנו נאבקים בה .עלינו לזכור שלא נוכל לשנות אותה .עלינו
הוא בעצם שיקוף ,מירורינג ,של האב .ואולי הוא משקף לו אב להבין מה כל כך קשה לנו מול המציאות ,ובזה לטפל .המציאות
חושפת לפנינו את החלקים שלנו המיועדים לתיקון .פה דווקא
נכשל ,חסר אונים ,לא שווה ,ועם זה הוא מתקשה להתמודד.
יש פתח של תקווה.
כאילו הכעס בא לשבור את המראה ,להרוג את השליח ,במקום
לטפל בכאב האישי שממנו הוא נובע .היכולת שלו לראות זאת שני בני הזוג רוצים להיות מאושרים ואינם רוצים לסבול -
מורידה ב 50%-את רמת הכעס .כשהכעס ישכך הוא כבר יוכל בתוך המריבה ,בתוך הקלחת ,בתוך החיים הקשים .גם הילד וגם
ההורים רוצים להיות מאושרים ,גם הבוס וגם העובד ,גם אני וגם
לראות את הבן בעיניים אחרות.
השכנה ,כולנו רוצים להיות מאושרים ולא לסבול.
היבט נוסף של חמלה ,הוא לראות בכל אחד מורה ,מי שבא
ללמד אותי משהו .כל מי שנקרה על דרכי הוא הזדמנות בשבילי זו תפיסת עולם לא קלה ,שמחייבת להביט באומץ על עצמנו
לעשות עבודה .במובן הזה ,אנחנו אפילו יכולים לרחוש כבוד ועל האחריות שלנו .אין פה גורם חיצוני ,כזה או אחר ,בין אם אדם
לאותו אדם ,ואף לחוש כלפיו הכרת תודה ,כי הוא מזרז בנו את ש"עשה" לי משהו או סיטואציה שקרתה לי ,שאפשר ל"האשים"
התעוררותה של החמלה .המראות הטובות ביותר הן פעמים אותו בסבלי .כל ה"סבל" שאני חווה בא מהחוויה האישית שלי.
רבות בני הזוג שלנו ,הילדים וההורים .בטיפולים אני נעזרת רבות מהו הרגש שהתעורר אצלי בעקבות האירוע .מה אני משליכה על
האירוע ,על האדם .הבודהיסטים מדברים על קארמה .ואומרים
בהבנה זו. שכל מה שקורה לנו בא מן הקארמה שלנו .מכל מה שעשינו,
לאמה דבורה-הלה ,בהרצאותיה המדהימות על זוגיות רוחנית, אמרנו או חשבנו בגלגול הזה או בגלגולים קודמים.
מלמדת דרך עקרונות בודהיסטיים כיצד למשל לראות בבן הזוג
שלנו את המורה הרוחני שלנו ,ואיך דרכו לגדול ולפתח את אז אם הסבל הוא חוויה אישית ופנימית של ה"סובל" ,איך
בעצם אני יכולה לעזור לאדם שסובל מולי ולשם מה נדרשת
החמלה בתוכנו.
חמלה?
נתינה שבאה מה"יש"
כאן נדרשת ההבחנה בין כאב וסבל .לצערנו ,אנחנו לא יכולים
אחת הבעיות המרכזיות שגורמת לנו לקונפליקטים ,לרגשות לקחת כאב של אחרים ,גם לא של ילדינו .אנחנו רק יכולים להקל
קשים ,להתנגדויות ,לתקיעויות ולשחיקה ,קשורה באופן הנתינה עליהם ואולי להביא לכך שיסבלו פחות .לא אחת ,יש לי שיחות
שלנו .עד כמה אנחנו מתהלכים בהרגשה שאנחנו קורבנות של עם הורים של ילדים חולים או עם אנשים שבן או בת זוגם חולים
נתינה ,שאנחנו מאוכזבים ומתוסכלים ,שאנחנו לא עומדים במחלות קשות ,וההבנה הזו -מה שפרויד קורא לה "נשיקת
בציפיות של בני הזוג ,הילדים ,המעסיקים וכדומה .אנו חשים הקסמים של אמא" ,עוזרת מאוד .בסופו של דבר ,הילד נכנס
שלא מכירים בנתינה שלנו ,ולא מעריכים אותנו ואת מה שאנחנו
לחדר הניתוח לבדו ואת נשארת בחוץ.
נותנים .פעמים רבות כועסים עלינו ובאים אלינו בהאשמות.
אין דבר רע מצד עצמו
אנחנו מדברים על שלוש רמות של נתינה :בדיבור ,במעשה
ובהקשבה .הנתינה הטובה היא נתינה שמדייקת אותנו ,כפי הבודהיסטים אומרים ,שהיכולת לחמול קשורה בהפרדת
שהגדירה ימימה בזמנה ,שבאה מה"יש" שלנו .בלי גורם מתערב. האדם מהפעולה או מהעוולה שלו .אין בוס רע מצד עצמו .ישנם
המעשים שלו .כך גם לגבי האשמה עצמית .אם אני מאשימה
נתינה נקייה. את עצמי אני ממוקדת ב"אני" במקום בפעולה השגויה שעשיתי.
לעומת הנתינה הרעה שהיא לא מדויקת ,שבאה מהמקומות כי אם יש מה לתקן -אני אתקן ,מה שהבודהיסטים קוראים
של ה"אין" שלנו .כשאני רוצה לרצות ,להתחנף ,יש לי אינטרס -אנטידוט ,תרופת נגד .אבל אם אני עסוקה בעצמי ,אני שרויה
או אם חשה אשמה ,אני רוצה לשלוט .זו הנתינה שהיא המקור בחוסר אונים ואין לי אפשרות לטפל במצב .אם נכשלתי במבחן,
ואני מסיקה מכך שאני מטומטמת ,אין לי מה לשאוף למועד ב'.
לבעיות ולקונפליקטים ,וכן לרגשות קשים שלנו. אני לא אצליח .אבל אם נכשלתי ,ואני אומרת שאולי לא למדתי
לאמה דבורה-הלה מדברת על נתינה שנועדה לפתח את מספיק ,יש תקווה לפעם הבאה.
החמלה בתוכנו .היא ממליצה לתת את מה שיש לנו וקצת יותר.
זאת כדי להרחיב בהדרגה את שריר הנתינה ואיתו את הלב .צריך הבן ומעשיו הם שיקוף של האב
לזכור להקשיב לעצמי ולתת במידה שמתאימה לי כרגע ,כדי לא
להגיע למצב השני ,של מרמור או ציפייה או התרוקנות .כאשר אחד הדברים שמקשים עלינו לפתח חמלה הם הנגעים
הרוחניים .נגע רוחני הוא גורם מנטלי המפר את שלוות הרוח
הנתינה מדייקת אותנו מתפתחת החמלה.
של התודעה שאליה הוא קשור (כעס ,קנאה וכו').
דיבור הוא סוג של נתינה .דיבור מה"יש" שלי מתחשב
במגבלות התפיסה ,ההקשבה והפניות של האחר .דיבור מה"אין" הבודהיסטים מדברים על הערוצים שבגופנו ,המרכזי
יכול להיות מתוך רצון לשלוט ,להיות מרוכזת בעצמי ,להתבלט,
לזכות במשהו .אני עסוקה בלדבר מתוך הצורך שלי ולא מתוך 12קול הלב | נובמבר 2016