Page 10 - קול הלב 2 – כוחה של חמלה

‫חמלה בחדר הטיפולים‬

‫בשפה העברית ההתייחסות לחמלה היא כאל רגש‪ .‬אך חמלה היא בעצם‬
‫פעולה שמיטיבה לא רק עם האחר אלא גם עם החומל‪ .‬על כוחה העצום‬

‫של החמלה כדרך טיפולית‬

‫מאת רבקה הראל‪ ,‬פסיכותרפיסטית‪ ,‬מטפלת משפחתית וזוגית‬

‫נתפסים כמעוררי דחייה‪ ,‬אנחנו לא רוצים להרגיש נזקקים‬ ‫אפתח בתודה עמוקה לדר' לאמה דבורה‪-‬הלה מורתי‪ .‬אני‬
‫ולא רוצים שירחמו עלינו‪ .‬כאשר אנחנו ראויים לחמלה אנחנו‬ ‫מוקירה לה תודה עמוקה על הלימוד המדהים‪ ,‬המעשיר ופותח‬
‫מרגישים חלשים‪ ,‬וחולשה היא מצב בלתי נסבל‪ ,‬חשוף ומאיים‪.‬‬ ‫הלב שתרם לי רבות באופן אישי וגם‪ ,‬דרך עבודתי‪ ,‬לעוד אנשים‬

‫רחמים הם רגש של השתתפות בצערו של הזולת לעומת‬ ‫רבים אחרים‪.‬‬
‫החמלה שהיא השתתפות עמו בסבלו‪ .‬שורשי הרחמים טעונים‬ ‫נחשפתי ללימוד הבודהיסטי לפני כשבע שנים‪ .‬הלימוד עזר לי‬
‫להבין את המשמעות של חמלה ואת כוח הריפוי העצום שבה‪.‬‬
‫בפחד‪ ,‬ויש בהם מידה של יהירות והתנשאות‪.‬‬ ‫הדבר תקף לגבי כל מערכות היחסים‪ :‬בין בני זוג‪ ,‬הורים וילדים‪,‬‬

‫המשוררת דליה רביקוביץ‪ ,‬בשיר "יפי נפש ואנשי החול"‪,‬‬ ‫מנהלים ועובדים וכמובן ביחסו של האדם כלפי עצמו‪.‬‬
‫מבדילה בין יפי הנפש שאומרים‪" ,‬זה רק נס שאני לא במקום‬ ‫החמלה פנים רבות לה‪ ,‬וגם דרגות שונות‪ .‬היא מתפתחת‬
‫ההוא"‪ ,‬לבין אנשי החול שמראש מציבים גבול‪" ,‬לי זה לא יקרה"‪,‬‬ ‫מהקל אל הכבד‪ .‬השימוש בה כדרך ריפוי הוא רבגוני ומותאם‬
‫ולעתים אפילו מתהלכים עם תחושת "עונג" של "אני שמח שזה‬
‫אישית למטופל‪.‬‬
‫לא אני"‪.‬‬
‫הרחמים נוגעים בפחד‪ ,‬החמלה באהבה‬
‫כאשר הפחד הוא זה שנוגע בסבלו של האחר‪ ,‬הוא הופך‬
‫לרחמים‪ .‬כאשר האהבה שלנו נוגעת בכאבו של האחר – היא‬ ‫נתחיל במה שאינו נכלל בהגדרת חמלה‪ .‬החמלה היא לא‬
‫רחמים‪ ,‬על אף שהיא מתקשרת אצל רבים מאתנו עם מושג‬
‫הופכת לחמלה‪.‬‬ ‫זה‪ .‬להיפך – הרחמים הם אולי אף אויב החמלה‪ .‬חמלה ורחמים‬

‫חמלה כלפי עצמנו‬ ‫‪ 10‬קול הלב | נובמבר ‪2016‬‬

‫הרושם הרווח הוא שאנו אמורים לטפח חמלה למען האחר‪.‬‬
‫זה לא מדויק‪ .‬חמלה איננה דבר פסיבי‪ ,‬היא סוג של עבודה‪ .‬ככל‬
‫שמתרגלים אותה יותר‪ ,‬היא מיטיבה גם אתנו ולא רק מתפקדת‬
‫עבור האחר‪ .‬תפקידה של החמלה הוא לפתוח את לבנו ולאפשר‬

‫לנו להרגיש טוב יותר‪.‬‬

‫באחרונה נתתי הרצאה מטעם משרד הביטחון להורים‬
‫שכולים‪ ,‬תחת הכותרת "כי האדם עץ השדה‪ ,‬כמו האדם גם העץ‬
‫צומח ושואף למעלה"‪ .‬ההרצאה נסבה על החמלה כדרך טובה‬
‫להשקות את ההורה השכול‪ .‬השקיה שאמורה לאפשר לו לחיות‬

‫את החיים‪ ,‬אבל "כשהחיים בתוכו ולא מחוצה לו"‪.‬‬

‫זה היה ניסיון לבחון כיצד אפשר להתמיר את הבדידות‬
‫והתחושה הפנימית של "אין בית" למקום של עוצמה‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫איך אדם יכול להשתמש בסבל כדי לעזור לאחרים‪ ,‬ובסופו של‬
‫דבר לעזור גם לעצמו‪ ,‬וכך להפוך את האובדן הכפוי למקום של‬
‫הזדמנות וצמיחה‪ .‬העזרה לעצמי מהדהדת עם העזרה לאחר‪,‬‬

‫והיא זו שנותנת את המשמעות‪.‬‬

‫מתוך הלימוד אני מבינה‪ ,‬כי כדי לפתח את החמלה כלפי‬
‫הזולת‪ ,‬עלינו ראשית לפתח חמלה כלפי עצמנו‪ ,‬שכן המשמעות‬
‫של לתקשר מתוך חמלה היא קודם כל להיפתח לעצמנו‪ .‬החמלה‬
‫מתוארת כיכולת להתבונן בקשיים שלנו בעיניים טובות‪ .‬מפה‬
‫בא הביטוי "עיניים חומלות"‪ .‬אנחנו זקוקים לחמלה ולא לכעס‬