Page 22 - Voice Of Heart 1

‫כשהעולם יירגע‬ ‫להיפטר מן הבעיה‪ ,‬ובני זוגנו ימשיכו לנהוג בדיוק‬
‫כמו קודם‪ .‬ואילו אנו זורעים בכך זרעים‪ ,‬שיבשילו‬
‫ישנם סימנים‪ ,‬שמאפשרים לנו להבחין מתי אנו‬ ‫לבסוף לכדי פירות הבאושים של הדבר הבלתי רצוי‪ .‬‬
‫נוטרים טינה‪ .‬אחד מהם יהיה‪ ,‬כשאתם בטוחים‪,‬‬ ‫אז התהליך הזה לחלוטין לא עובד‪ ,‬אלא שאנחנו‬
‫שרק אתם צודקים‪ .‬זה צריך להעיר את תשומת‬ ‫מורגלים בו מימים ימימה‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬כשכבר מגיע‬
‫לבכם‪ ,‬לכך שהלך רוח שלילי הולך ומתפתח‪:‬‬ ‫הרגע ואנו סופסוף מביעים בפני בני זוגנו את מורת‬
‫בכל פעם שאתם שופטים מישהו‪ ,‬אתם יוצרים‬ ‫רוחנו‪ ,‬הם לא מבינים על מה אנחנו בכלל מדברים‪.‬‬
‫קרקע פורייה לרגשות שליליים‪ ,‬שיבואו בעקבות‬ ‫הם לא מקשרים כלל בין הטענה לבין מה שהתרחש‪,‬‬
‫ובוודאי לא לומדים את הלקח‪ ,‬שאנו מצפים שהם‬
‫השפיטה‪ .‬‬ ‫ילמדו‪ .‬הם קולטים רק את הכעס‪ ,‬את תחושת‬
‫הקושי‪ ,‬שמייצרים החיים איתנו בצוותא‪ ,‬וחווים‬
‫בסופו של דבר יגיע היום‪ ,‬שבו נשכח מה כל אחד‬ ‫אותנו כבני זוג בלתי נסבלים‪ .‬ולמרות שלאורך כל‬
‫אמר לנו או עשה לנו‪ ,‬אבל הקארמות‪ ,‬שאספנו‬ ‫הדרך התהליך הזה לא עובד‪ ,‬בכל זאת אנחנו שבים‬
‫באמצעות התגובה הטבעית והשגויה שלנו‪ ,‬מלוות‬
‫אותנו באשר נלך‪ .‬אלה קובעות את איכות חיינו‬ ‫אליו‪ ,‬לנצח שבויים במעגל טרגי של סבל‪ .‬‬
‫ואת מידת האושר או הסבל בחיינו‪ ,‬זמן רב לאחר‬ ‫הקוסמולוגיה הבודהיסטית מתארת יקום המורכב‬
‫מאלפי גלקסיות‪ ,‬שבכל אחת מהן אלפי פלנטות‬
‫שהאירועים‪ ,‬שהניעו תגובות אלו‪ ,‬נשכחו‪ .‬‬ ‫מיושבות‪ .‬אבל גם אם נסתפק רק בפלנטה שלנו‪,‬‬
‫הרי שהתקיימה בה תרבות אנושית לאורך ‪50‬‬
‫נניח‪ ,‬שיש למישהו חלום שבו יש לו ילד‪ ,‬והילד‬ ‫אלף שנים‪ ,‬מתוכן מתועדות כ‪ 5,000-‬בהיסטוריה‬
‫מת בחלום‪ ,‬ויש צער וסבל רבים‪ .‬האדם מתעורר מן‬ ‫הכתובה‪ .‬זה אומר‪ ,‬שיש מאחורינו רבבות שנים‬
‫החלום עם תחושה של כאב גדול על אובדן – וכל‬ ‫של ציביליזציה‪ ,‬לאורכה אנשים מורגלים להגיב‬
‫זה‪ ,‬בזמן שלא היה בכלל ילד ולא היה שום מוות‪.‬‬ ‫באלימות על אלימות‪ ,‬כפי שהוזכר כבר במקורות‪:‬‬
‫הכול היה חלום‪ ,‬אבל הכאב מלווה אותו‪ ,‬מרגיש‬ ‫"עין תחת עין‪ ,‬שן תחת שן"‪ .‬ההרגל מאד עמוק‪,‬‬
‫ממשי‪ .‬הכאב הזה הוא הקארמה שזרענו‪ ,‬למשל‬
‫כשהגבנו בפגיעה על פגיעה‪ .‬מזמן שכחנו את‬ ‫ולכן גם מאד קשה לשרש אותו‪ .‬‬
‫נסיבות המקרה‪ ,‬שאולי התרחש לפני מאה שנה‪,‬‬ ‫היוגים הפרועים של מסורת הלו‪-‬ג'ונג‪ ,‬היו לעתים‬
‫אבל הנזק הקארמי שנגרם נסחב איתנו‪ ,‬ואנחנו‬ ‫שורפים את בתיהם של אנשים‪ ,‬אם חשבו‪,‬‬
‫שאחיזתם ברכוש מעכבת את דרכם הרוחנית‪.‬‬
‫כואבים‪ .‬‬ ‫אלא שאין כל צורך לשרוף בתים‪ .‬צריך לשרוף את‬
‫הפיוזים של הטינה‪ ,‬להבין‪ ,‬שתגובה עוינת היא‬
‫אם תצליחו באימון זה של חיסול הטינה והכעס‪,‬‬ ‫הרגל מנטלי‪ ,‬שמושרש מאד עמוק‪ ,‬והוא לחלוטין‬
‫הרי שאז אתם מתחילים לחסל את הסבל בחייכם‪.‬‬
‫בהדרגה יפחתו הפגיעות‪ ,‬ולבסוף אף‪ ‬יחדלו‬ ‫לא עובד‪ .‬‬
‫לחלוטין‪ ,‬כי אתם מפסיקים לזרוע את הזרעים‬ ‫למעשה‪ ,‬נוכל לומר בבטחה‪ ,‬שהרגל זה‪ ,‬הכולל‬
‫שיצמיחו אותן‪ .‬אם חיסלתם את כל זרעי האלימות‬ ‫תגובה של כעס על כעס‪ ,‬ביקורת על ביקורת‪,‬‬
‫בלבכם ‪ -‬עולמכם י ְירגע‪ .‬לא תהיה בו עוד אלימות‬ ‫צעקה על צעקה ומכה על מכה ‪ -‬מאמלל אותנו‪.‬‬
‫ולא יהיו עוד אויבים שבאים להתקיף אתכם‪ ,‬שכן‬ ‫אנו מותנים להגיב באיבה בכעס‪ ,‬על מה שלא‬
‫אויבים אלו נולדים בליבנו ‪ -‬מתגובתנו לבן או לבת‬ ‫נראה לנו או לא נעים לנו‪ .‬אפילו אלו מאיתנו‪,‬‬
‫הזוג‪ ,‬שאומרים משהו לא נעים‪ ,‬או שאינם מפנים‬ ‫שכמהים לשלום ‪ -‬הולכים ו"נלחמים" עליו‪ ,‬עושים‬
‫מחאות מלאות בזעם כנגד מלחמה‪ .‬התרבות שלנו‬
‫את הכלים מהשולחן‪ .‬‬ ‫מאמינה ככה‪ .‬כך אנחנו פועלים בזירה המדינית‪,‬‬
‫אסיים בפסוק ידוע מתוך היוגה סוטרה של מאסטר‬ ‫ואנחנו משתמשים באותן התגובות בתוך הזוגיות‬

‫פטנג'אלי‪ :‬‬ ‫שלנו‪ ,‬בבית‪ ,‬בכל מקום‪ .‬‬
‫הבעיה היא שעל פי חוק הקארמה המושל בעולמנו‪,‬‬
‫והיה אם תהיה דרכָך‪ ,‬‬ ‫אלימות מביאה עמה אלימות‪ ,‬שמחוללת הרבה‬
‫לעולם בזולת לא לפגוע‪ ,‬‬ ‫יותר אלימות‪ .‬הבנה עמוקה של חוקיות זו תביא‬
‫אזי במקום שבו ִּתָּמ ֵצא‪ ,‬‬ ‫לסלידה מהמצבים‪ ,‬שבהם אנחנו נוטרים איבה‬
‫יחדל כל עימות וסכסוך‪ .‬‬
‫ומטפחים טינה‪ .‬‬

‫‪22‬‬