Page 19 - Voice Of Heart 1
P. 19
עם הזמן החלו התלמידות לספר על השינויים, וזו הפכה להיות שעת קסם :היינו מתעופפות
שהתחילו להתרחש .למשל ,אישה צרפתייה אחת למרחקים בדימיוננו כמו פיות ,מפזרות אבקת
שסבלה מדיכאון ,אימצה אישה חדשה רוסיה, קסמים ונותנות לכל ילדה מפוחדת חיבוק והגנה,
שסבלה מדיכאון קשה עוד יותר .לא היתה להן לכל נערה בודדה או אישה שאיבדה כל תקווה ,את
שפה משותפת חוץ ממוזיקה .הן השיגו תווים כל מה שליבן ָּכ ֵמַּה אליו :ביטחון ,אהבה ,בריאות,
וניגנו על פסנתר דמיוני ,וזה עשה לשתיהן הרגשה משמעות .ולכל אדם פוגע הענקנו חרטה עמוקה,
פתיחת הלב לחמלה גדולה וגילוי האושר ,שבא
טובה מאוד.
מנתינה ומשירות לזולת.
בהדרגה התלמידות שלי התחילו להשתחרר מהכלא
או עברו למחלקה טיפולית ,לאחר שהסכימו לקבל הבנות התחילו ביוזמתן לנקות את החדר לקראת
עזרה מקצועית ולהתחייב לשיקום עצמי .נשארה השיעור כדי ליצור אווירה נעימה .הקפדתי להודות
רק אישה אחת .היא סבלה מכאבים עזים בצלעות להן על כך בכל פעם -הרי שום דבר אינו מובן
אחרי נפילה במקלחת .כאשר יש סדק בצלעות ,אין
מה לעשות מבחינה טיפולית .זה רק עניין של זמן מאליו.
והרבה סבלנות. יום אחד הופיעה בחצר בחורה צעירה ,שנתקפה
בהתקף חזק של כעס .צעקות ,בעיטות בסורגים,
המשכתי להגיע רק בשבילה .לימדתי אותה איך כמו נמרה פצועה ,שמסתובבת בתוך כלוב .ראיתי
לקום מהמיטה או לשרוך נעליים עם כמה שפחות את הנזק ,שיוצרת האנרגיה הזאת ,את הסבל ואי
תנועה .היא בכתה מרוב התרגשות .מעולם היא השקט שהיא גורמת .גם אני מכירה מצבים של
לא קיבלה כל כך הרבה תשומת לב וחיבה .אמרתי כעס .אולי הביטוי החיצוני הוא שונה ,אבל זו אותה
לה ,שזו תוצאה אך ורק של החום והאהבה ,שהיא
עצמה העניקה לאחרים בעבר ועוד תעניק בעתיד. אנרגיה הרסנית ,עינוי אמיתי.
כי אפשר אולי לכלוא את הגוף ,אבל אי אפשר
הבחורה נכנסה לכיתה שלנו באמצע השיעור
לכלוא את הרוח. כאילו מחפשת מקלט לברוח מעצמה .נתתי לה
מזרן ,שמתי מוזיקה שקטה ונעימה ,והיא פשוט
גם האישה הזאת השתחררה לבסוף ,והיא היתה נרדמה .ביקשתי משאר הבנות לשלוח לה הרבה
נחושה לחפש שיעורי יוגה בשכונה שלה ולהתחיל
דף חדש בחייה .היא גילתה את היוגה ואת אור -הרי אף אחד לא רוצה לסבול.
היתרונות שלה בטווח הקצר ובטווח הארוך :ברובד
בזמן ההרפיה חיבקתי את כולן בליבי כמו את ילדי.
הפיזי ,הרגשי ,המנטלי והרוחני. שמחתי ,שהצלחנו ליצור במקום הזה מין אואזיס
של שקט ושלווה ,אפילו אם זה רק לשעה אחת.
קיבלתי מבית הסוהר תעודת הוקרה .אבל אני פניה של כל אחת מן הנשים בסוף השיעור היו
מרגישה ,שהתמורה שאני עברתי היא ללא שיעור: רגועות יותר ושלוות ,כל מתח מיותר עזב את הגוף,
למדתי להסתדר בכל מצב ,לא לשפוט ,ובעיקר וכל אחת יצאה מהשיעור עם חיוך .כמה נפלא היה
לראות בכל אסירה בת אדם ,שכמוני -רוצה להיות לראות זאת! כל אישה ,המחייכת משמחה היא
מאושרת ולא רוצה לסבול. אישה יפה.
19