Page 32 - קול הלב - כתב עת בנושא התפתחות אישית ומעורבות חברתית כדרך חיים

‫בשזלכואתמהי‬

‫הוא נולד עם זרוע‬
‫נכה‪ ,‬גדל ללא משפחה‬
‫בפנימיות‪ .‬אז מה הביא‬
‫אותו לאמץ את ניצולי‬

‫השואה‬

‫מאת אראלה גולדמן‬

‫"איך זה שכוכב אחד לבד מעז‪.‬‬
‫איך הוא מעז‪ ,‬למען השם‪.‬‬
‫כוכב אחד לבד‪.‬‬
‫אני לא הייתי מעז‪.‬‬
‫ואני‪ ,‬בעצם‪ ,‬לא לבד"‪.‬‬

‫נתן זך‬ ‫ ‬

‫ההוא שעבר מרחם אימו לעולם‪ .‬הוא כבר לא שם לב‬ ‫אומרים שכשבא מלאך לעולם בדמות תינוק‪ ,‬מיד‬
‫לכאורה‪ ,‬לפגם שנוצר בכתפו בזמן לידתו‪ ,‬כשזרועו‬ ‫בלידתו כשטופחים לו על עכוזו כדי שיבכה‪ ,‬הוא שוכח‬
‫כמעט נתלשה‪ ,‬וקצות העצבים שמובילים לזרוע הזאת‬ ‫הכול‪ ,‬נהיה סתם בן אדם‪‘ .‬סתם’ מלאך בדמות ‘רגילה’‪.‬‬
‫ואין לו ברירה‪ .‬הוא שכח מהיכן בא ומדוע הגיע לכאן‪.‬‬
‫נפגעו לשארית חייו‪.‬‬
‫ויש שממש ממאנים ודבקים ברחם אימם‪ ,‬גם להם‬
‫הוא גבה קומה וכריזמטי‪ ,‬תכול עיניים‪ ,‬ויפה תואר‪,‬‬ ‫לרוב אין ברירה‪ ,‬לידתם קשה עוד יותר‪ .‬וכיוון שסבלו‬
‫ויודע לדבר לכל מיני קהלים‪ .‬אלירן הוא מנהיג מלידה‪.‬‬ ‫במיוחד בלידתם‪ ,‬אינם זוכרים‪ .‬או ש’זוכרים’‪ ,‬אבל לא‬
‫כזה שמחפשים אחריו “בנרות”‪ ,‬כדי שיראה לאנשים‬
‫דרך‪ .‬וזאת על אף שממש לא זכה‪ ,‬אפילו אחרי הכניסה‬ ‫באופן מובהק וברור‪.‬‬
‫הקשה הזאת לעולם‪ ,‬בשום יחס מיוחד או טיפוח או‬
‫ויש מי שנשארו בהם סימנים מהלידה וממלאכיותם‪.‬‬
‫חיבוב‪ .‬להפך‪.‬‬ ‫אולי בעצם בכולנו או לפחות ברובנו נשארו סימנים גם‬

‫לא רק הזרוע נפגעה‪ ,‬משפחתו של אלירן נפוצה‪.‬‬ ‫וגם‪ .‬אבל יש שאצלם זה ברור‪.‬‬
‫אימא לפה‪ ,‬אבא לשם‪ ,‬אחים ואחיות במיני בתי טיפול‬
‫נגיד אלירן‪ ,‬שום דבר לא ישכיח ממנו את המעבר‬

‫‪ 32‬קול הלב | גליון ‪3‬‬