Page 12 - גיליון קול הלב 6

‫הלא מעובדים הללו את מקור סבלו של המטופל ולהקל עליו‬ ‫המפגש במרחב הטיפולי‬
‫תוך כדי הסרת הסימפטומים‪.‬‬
‫המפגש הטיפולי הוא מפגש אינטימי‪ ,‬ייחודי‪ .‬הטיפול‬
‫הפסיכואנליזה המשיכה להתפתח ולשנות את מאזן היחסים‬ ‫נעשה בתוך מרחב שאמור להיות בטוח ופתוח עבור המטופל‬
‫בין האני למטופל בין השאר דרך פייבורן וקוהוט‪ ,‬שהעניקו‬ ‫והמטפל‪ .‬המטופל אמור לחוש חופשי להביע את עצמו בצורה‬
‫משקל למערכות היחסים בין היחיד לבין הוריו ודמויות מפתח‬ ‫אותנטית ופתוחה‪ .‬מעצם הגעתו לטיפול‪ ,‬המטופל לקח‬
‫אחריות אישית על חייו‪ .‬הוא סומך על המטפל שידאג לצרכיו‬
‫בילדותו‪.‬‬
‫האישיים‪ ,‬ולרווחתו‪.‬‬
‫האסכולה ההתייחסותית‪ ,‬שתפסה תאוצה בשלושת‬
‫העשורים האחרונים‪ ,‬לקחה זאת עוד צעד קדימה‪ .‬המודל‬ ‫המטפל לוקח אחריות על יצירת המרחב הטיפולי‪ ,‬על הובלת‬
‫ההתייחסותי מדגיש את השותפות והקשר בין אדם לזולתו‪.‬‬ ‫התהליך הטיפולי‪ ,‬ועל התקדמות המטופל לקראת בריאות‬
‫על פי גישה זו‪ ,‬אישיותו של אדם מתפתחת מתוך הקשרים‬ ‫נפשית טובה יותר‪ .‬הוא מחויב לשמור על אתיקה מקצועית‪,‬‬
‫שהוא מקיים עם דמויות משמעותיות בסביבתו‪ ,‬ומכאן חשיבות‬
‫ועל מוסריות‪.‬‬
‫הקשר הממשי העכשווי שנוצר בין המטפל למטופל‪.‬‬
‫כדי לבנות את נקודת המבט הפסיכולוגית על הנושא של‬
‫התהליך הטיפולי מתמקד בקשר ובחוויה הרגשית של‬ ‫אחריות אישית‪ ,‬בחרתי לבחון את התפתחות הפסיכואנליזה‬
‫המטופל ביחס לדמויות שהן בעלות משמעות בחייו‪ .‬ואילו‬ ‫בתקופה שבה עברה מהפכה משמעותית‪ .‬שינוי רדיקלי זה‪,‬‬
‫אחריותו האישית של המטפל כבר איננה של צופה ומנתח‬ ‫שהתחולל בהדרגה‪ ,‬העביר את הדגש מפסיכולוגיית ה'אני'‬
‫אובייקטיבי‪ ,‬אלא של משתתף פעיל‪ ,‬שעצמיותו משפיעה על‬ ‫של פרויד לפסיכולוגיה של יחסים בינאישיים ותהליך טיפול‬
‫הקשר הטיפולי‪ ,‬המהלך הטיפולי ותוצאותיו‪ .‬זוהי חוויה טיפולית‬ ‫אינטר‪-‬סובייקטיבי‪ ,‬שבו המטפל והמטופל שותפים לתהליך‬
‫השמה דגש שונה על האחריות שכל אחד מהשניים לוקח על‬
‫עצמו בטיפול‪ .‬המטפל עדיין הוא זה שאחראי על הטיפול‪ ,‬אך‬ ‫הריפוי‪.‬‬
‫קיימת הדדיות רבה יותר‪ .‬הדגש על קונפליקטים פנימיים‬
‫פרויד‪ ,‬אבי הפסיכואנליזה (‪ ,)1939-1856‬עסק ב'פסיכולוגיה‬
‫כמקור לבעיות נפשיות עבר למערך של יחסים בין‪-‬אישיים‪.‬‬ ‫של איש אחד' דרך הבנת הדחפים הליבידינאליים‬
‫והקונפליקטים התוך אישיים ברמות המודעות השונות (מודע‪,‬‬
‫לסיכום‪ ,‬כדי שניקח אחריות נדרשת מאתנו היכולת להגיע‬ ‫תת‪-‬מודע‪ ,‬ולא מודע)‪ .‬זאת מתוך הדגשת המאבק בין יצריו‬
‫למודעות עצמית שבאה מתוך התבוננות מודעת ומעמיקה‬ ‫הלא מעובדים (הליבידו שמחפש עונג) של האדם לבין‬
‫על אירועי חיינו והבנה של זולתנו‪ .‬אנו נדרשים להפעיל שיקול‬
‫דעת לגבי הבחירות שלנו ותוצאותיהן‪ .‬רגש של אחריות בונה‬ ‫המגבלות שמעמידה מולו החברה‪.‬‬
‫אכפתיות‪ ,‬קשר עם האחר‪ ,‬מרחיב ופותח אפשרויות‪ ,‬מאפשר‬
‫תנועה בתוך העצמי‪ ,‬וכך מתוך העצמי אל הסובב אותי‪.‬‬ ‫פרויד אמר על המפגש בין העצמי לבין העולם‪" :‬האני לומד‬
‫מחובתנו ומאחריותנו למצוא את הדבר שיוצר עבורנו תחושת‬ ‫שקיימת דרך נוספת להבטחת הסיפוק מלבד ההסתגלות‬
‫לעולם החיצון‪ ,‬והיא להתערב בעולם החיצון כדי לשנות אותו‪,‬‬
‫משמעות וחיוניות‪ ,‬וזוהי לקיחת אחריות תודעתית על חיינו‪.‬‬ ‫ולכונן בו במתכוון את התנאים שיאפשרו סיפוק‪ .‬פעילות זו‬

‫כאשר אנחנו לא משתמשים בהזדמנות שנקרית בדרכנו‬ ‫נהפכת אז להישג הגדול ביותר של האני"‪.‬‬
‫להגשים את המשמעות החבויה בתוך כל סיטואציה בחיינו‪,‬‬
‫ההזדמנות חולפת ונעלמת‪ .‬לקחת אחריות על חיינו‬ ‫אפשר לומר שהצורך‪ ,‬שאליו התייחס פרויד‪ ,‬לווסת את יצרינו‬
‫משמעה לנצל את ההזדמנויות שנקרות בדרכנו ולחיות חיים‬ ‫וכמיהתנו לעונג לטובת הסתגלותנו לדרישות המציאות ‪ -‬הוא‬
‫משמעותיים הכוללים את האחר כמי שמתמזג עמנו‪ ,‬כחלק‬ ‫בבחינת לקיחת אחריות אישית של האדם על חייו‪ .‬הוויתור הזה‬
‫יכול ליצור צער וסבל אך הוא מאפשר לאדם לתפקד במציאות‬
‫מאתנו‪.‬‬ ‫היומיומית‪ .‬בחדר הטיפולים האחריות של המטופל היא לחולל‬
‫את השינוי על ידי הבאת אסוציאציות חופשיות ללא סדר‬
‫וארגון‪ ,‬וכן נכונות לשאת באחריות על השלכות הטיפול‪ .‬נשיאה‬
‫בעול האחריות מסמנת את השינוי הרצוי באני‪ ,‬האחריות על‬

‫התוכן הלא מודע שהפך למודע‪.‬‬

‫המטפל נשאר אנונימי‪ ,‬אובייקטיבי וקשוב מתוך עמדה‬
‫חוקרת‪ .‬אחריותו לפי פרויד‪ ,‬היא לזהות מתוך חומרי הגלם‬

‫‪ 12‬קול הלב | גליון ‪6‬‬