Page 25 - קול הלב - כתב עת בנושא התפתחות אישית ומעורבות חברתית כדרך חיים

‫כשאומרים‬ ‫להגיד לעצמי‪ ,‬שאם אסתכל חזק יותר‬ ‫אם מישהו היה מציע לכם אבן חן‬
‫שלמשהו אין‬ ‫אראה אותו אחרת‪ .‬אבל אני יכולה להבין‬ ‫ממלאת משאלות‪ ,‬האם הייתם רוצים‬
‫קיום עצמי זה‬ ‫שאין לו קיום עצמי‪ .‬שאני נותנת לו את‬ ‫אותה? אני כן‪ .‬הכתב ‘חוכמת השורש’‬
‫לא אומר שהוא‬ ‫הוא אבן חן ממלאת משאלות‪ ,‬כי מי‬
‫לא קיים‪ .‬ג’ה‬ ‫השם‪.‬‬ ‫שמבין אותו ופועל בהתאם‪ ,‬יכול לסלק‬
‫צונגקאפה‪,‬‬ ‫מחייו כל סבל ולהגיע לאושר שאליו‬
‫מענקי הרוח‬ ‫הנה דוגמאות בכמה תפיסות רווחות‪:‬‬
‫הבודהיסטים‪,‬‬ ‫נכספים כולנו‪.‬‬
‫דברים קיימים מצד עצמם והם‬
‫מזהה זאת‬ ‫מורכבים מחלקים שלא ניתנים לחלוקה‪.‬‬ ‫כשאנחנו רואים או תופסים משהו‪,‬‬
‫כנקודה הכי‬ ‫אני קיימת מצד עצמי באופן אובייקטיבי‪.‬‬ ‫הוא תמיד מופיע כקיים שם מחוץ לנו בלי‬
‫קשה בדיון על‬ ‫שום קשר אלינו‪ .‬המכונית שמתקרבת‬
‫חוסר עצמיות‬ ‫במערב זו התפיסה האטומית‪.‬‬ ‫אלי ותדרוס אותי אם לא אזוז‪ ,‬האיש‬
‫שפוגע בי‪ ,‬העט שאיתו אני כותבת‪,‬‬
‫‪25‬‬ ‫שום דבר לא קיים מצד עצמו ללא‬ ‫היופי של השקיעה‪ ,‬הצבע של השמיים‪.‬‬
‫התודעה שתופסת אותו‪ .‬צריך גם‬ ‫אבל האם הם באמת מוצקים כפי שהם‬
‫את הדבר הקיים מצד עצמו וגם את‬ ‫נראים? האם הם באמת קיימים שם‬
‫מצד עצמם? אם עץ נפל ביער ואיש לא‬
‫התודעה שתופסת אותו‪.‬‬
‫שמע‪ ,‬האם נפל?‬
‫שום דבר לא קיים מצד עצמו ללא‬
‫השלכה מהתודעה שלי‪ ,‬שנכפית עלי על‬ ‫האם הגליל הזה שאני נותנת לו את‬
‫התווית ‘עט’‪ ,‬הוא באמת‪ ,‬תמיד‪ ,‬עט‬
‫ידי פעולותי בעבר‪.‬‬ ‫בשביל כל אחד? האם כלב שיראה‬
‫אותו‪ ,‬יחשוב עליו כעל עט שמאפשר לו‬
‫או בניסוח אחר‪ :‬אם עץ נפל ביער‬ ‫לכתוב או אולי כעל חפץ‪ ,‬שאפשר לשחק‬
‫ואיש לא שומע‪ ,‬האם הוא משמיע צליל?‬ ‫איתו? ואז זה כבר לא ‘עט’ אלא ‘חפץ‬
‫למשחק’‪ .‬שני שמות או תוויות שונים‬
‫וגם כאן יש תפיסות שונות‪:‬‬ ‫לאותו חפץ‪ ,‬ושניהם מתפקדים באותה‬
‫מידה‪ .‬בשבילי הוא כלי כתיבה‪ ,‬בשבילו‬
‫כן‪ ,‬כי הוא קיים מצד עצמו‪.‬‬
‫הוא צעצוע‪.‬‬
‫עץ נופל ביער לא קיים‪ ,‬עד שמישהו‬
‫יהיה שם וישמע אותו‪.‬‬ ‫האם ‘אני’ שנתפסת לעצמי כל כך‬
‫כבעלת קיום עצמי‪ ,‬זאת שנעלבת‪ ,‬זאת‬
‫היו צלילים‪ ,‬ואני עשיתי מזה עץ נופל‬ ‫שכואב לה‪ ,‬באמת קיימת מצד עצמה?‬
‫ביער‪.‬‬ ‫אם כן – איפה היא? בגוף הפיזי? ביד?‬
‫ברגל? אבל אם כורתים את היד‪ ,‬אני‬
‫אז מה אומר על כך המדע? לפי‬ ‫עדיין ממשיכה להיות אני‪ .‬ברגשות?‬
‫הפרשנות של קופנהגן למכניקת‬ ‫עכשיו נעלבתי‪ ,‬עוד רגע אשמח‪ .‬מי‬
‫הקוונטים (שנוסחה בעיקר על ידי נילס‬ ‫מהן זאת אני? אם באמת אחפש את‬
‫בוהר וורנר הייזנברג)‪ ,‬למערכות פיזיות‬ ‫ה’אני’ שלי אוכל למצוא אותו רק כשם‬
‫אין מאפיינים קבועים‪ ,‬לפני שמודדים‬ ‫או כתווית‪ ,‬שאני נותנת למכלול של הגוף‬
‫אותן‪ ,‬ומכניקת הקוונטים יכולה רק‬
‫לנבא את ההסתברות לתוצאה מסוימת‪.‬‬ ‫והתודעה‪.‬‬
‫פעולת המדידה משפיעה על המערכת‬
‫וגורמת למגוון ההסתברויות לקרוס‬
‫לאחת ההסתברויות מיד לאחר המדידה‬
‫או האינטראקציה עם העולם החיצון ‪/‬‬
‫המתבונן‪ .‬במילים פשוטות זה אומר‪,‬‬
‫שהמתבונן או המודד קובע את מה‬

‫שהוא רואה או מודד‪.‬‬

‫כשאנחנו רואים משהו‪ ,‬הוא תמיד‬
‫מופיע כבעל קיום עצמי‪ .‬אני לא יכולה‬