Page 28 - גיליון קול הלב 6
P. 28
לשלום ואתם -עושים שלום .אנחנו רואים כיצד הבעיות של לקהילות הירדניות שיתוף הפעולה עם הישראלים הוא
החיים בשטח מחייבות שיתוף פעולה .כשרואים זאת ,ברור ללא ספק אתגר" .הקושי לחבר אנשים פשוטים ,שמוזנים
שהשלום הוא לא מילה תאורטית ,הוא הכרח המציאות .אנחנו מהתקשורת בכל הנוגע לרעיון השלום ,הוא קושי ניכר .שלא
מנסים להביא לכך ,שבאמצעות התרגול הרוחני נפתח את לדבר על הקושי להתעורר כל בוקר ולראות איך הצד השני חי
ליבנו לזולת ,נוריד מן החומות שמפרידות בינינו לבין הזולת
ואז ההקשבה שלנו לאחרים תהא גם היא חופשיה יותר ברווחה למרות שלכולנו -אותם משאבים" .
מאינטרסים אישיים .אבל הנה ,אני רואה קבוצה של אנשים על
הגר ברעם מהערבה ,אשת חינוך אנתרופוסופי ומרכזת
הבמה ,שכבר עושים את זה בפועל" . פרויקטים של שת"פ סביבתי עם ירדן ,היא ממובילות היוזמה
״שלום ידייך״ (يسلمو ايديك) שבמסגרתו נשים ירדניות
ואיך שנאמר המשפט האחרון ,גאדיר האני הפנתה בעיניים וישראליות מייצרות מוצרים משותפים מפסולת .כך לדוגמה,
דומעות את הפלאפון שלה לקהל ואמרה :אתם לא תאמינו... הנשים הירדניות אוספות צמר שנזרק ברחובות ומזהם
בשנייה הזאת קיבלתי הודעה ששני כפרים בלתי מוכרים ,עם את מקורות המים והסביבה .הצמר מעובד ומועבר לנשים
400תושבים ,חוברו לראשונה למים! זה לא סתם מאבק ,זהו הישראליות שמדפיסות עליו הדפסים מן הטבע .במקביל,
הנשים הישראליות אוספות פנימיות של גלגלים ,גוזרות
מאבק ארוך ,יהודי-ערבי משותף ,והנה יש מים. אותן ,והנשים הירדניות קולעות מהם סלים .על אף הקשיים
והתקריות שליוו את הפרויקט ,כולל בידוק בטחוני טראומטי
ואם נכנסתי לפאנל הזה באופטימיות זהירה ,הרי שיצאתי של שעות בגבול ,ברית היצירה המשותפת יצרה קבוצת גורל
ממנו יודעת .יודעת שרק בידינו .רק בידינו הוא הדבר ,ומי
שנהייה לסביבה ,הוא מי שנהייה לשכנינו ומי שנהייה לעצמנו. שלא ניתנת לפירוק.
ואת הקו המפריד ,כמו שאמרה רינה קדם ,לא הטבע יצר ,כי
אם אנחנו במו ידינו .ואם אנחנו יצרנו -אנחנו גם נוכל להסיר. בסיום הפאנל ,מארחת הכינוס לאמה דבורה הלה לא
הסתירה את התרגשותה" .אנחנו מדברים על שלום ושואפים
28קול הלב | גליון 6