Page 18 - קול הלב - כתב עת בנושא התפתחות אישית ומעורבות חברתית כדרך חיים
P. 18
רציתי ללמוד לייצר אושר
נפרדתי מנוף העמק ,מפינה משלי ,מתלמידיי,
מהצמה הארוכה .עזבתי הכול
את כל זה עשיתי כדי להתקדם מצאתי את לאמה דבורה מורתי תפנית בשבילי היא תהליך של
בדרך ליצירת האושר המושלם האהובה ,שמלמדת אותי את תורתו שינוי כיוון מהנתיב שבו הייתי
וסילוקו של הסבל .כיום ,בתום של הבודהה ,שמציגה בבהירות את
מורגלת ללכת ,לנתיב רוחני חלופי,
השנה הראשונה ,כשאני מבקרת את הדרך לאושר האולטימטיבי ואת שיוביל אותי למטרה נעלה שבחרתי
בִּתי ונכדי ,אני נהנית מפירותיה של ההימנעות מסבל .הלימוד הלך
אותה החלטה ,חווה רגעי עונג רב, ותפס חלק גדול יותר ויותר בחיי. לעצמי.
מבינה מאיפה הם באים ,ומתרגלת עם הבנת חשיבותו וכוחו התחלתי
ללמד ולהעביר לאחרים את הידע מאז שאני זוכרת את עצמי
את הדרך ליצור עוד ועוד מהם לי כילדה ,רציתי להיות מאושרת.
ולכל האחרים ,ומצד שני למנוע אי העתיק והמופלא הזה.
כשהייתי מכבה את נרות יום
נחת. התובנה שהדרך לאושר באה ההולדת ,הייתי מבקשת להיות
מלגרום לאחרים להיות בטוב ,הלכה מאושרת ,כשראיתי כוכב נופל
התפנית שלי כוללת ציוני דרך
רבים ,חלקם גלויים וחלקם סמויים, והעמיקה .התחלתי בפעילויות של מיהרתי לבקש אושר .כמהתי
נתינה לקהילה ,קיבלתי אחריות על למשהו לא ברור ומעורפל .חשבתי
שתכליתם היא להגיע למקום של נושא איכות הסביבה ,וכן פעילויות
האושר הנכסף .בזכותה של מורתי לטובת דיירים בדיור מוגן .הקדשתי שהוא אמור ליפול עלי מלמעלה.
האהובה ,אני מאמינה שאצליח בכך. לכך שעות רבות מיומי ,באותן שנים
גם טיפלתי באימי והתמסרתי לכך בנעוריי ובבגרות ,ההתאהבויות
לובסנג נלמה היו המקור לאושר ,הייתי מאושרת,
כל כולי.
מלאה עד גדותיי בשמחה ,חום
מותה של אימי סימן מעבר גם ואהבה ,אך אלה היו רגעים קצרים
בשבילי ,והחלטתי לעבור לחיים של וחולפים שהיו תלויים באותו אהוב
נזירה ולקחת את נדרי הנזירות .זה משתנה .לא ידעתי איך לשמור על
אמר לעזוב את הקיבוץ ולהיפרד זה שלא ייגמר.
מטיולי הפריחות ונופי העמק הירוק
האימהות פתחה את ליבי,
שפתחו את ליבי. ואהבתי ל ִּבתי שינתה את הבנת
האושר שלי ,והעבירה את המיקוד
זה אמר גם לוותר על פרנסתי
מהוראת היוגה ועל תלמידי ממני אליה ,לוויתור על האני,
ולהבנה שהאושר בא כתוצאה
האהובים ,על פינה פרטית משלי,
על הצמה הארוכה שייחדה את מנתינה לאחר.
המראה שלי ,על הקשישים שחיכו עם השנים הבנתי ,שאני זו
לבואי ,וזה דרש ממני לשנות את שאחראית ליצירת האושר שלי.
החלטתי שאני רוצה ללמוד כיצד
הדרך שבה אני מתלבשת ומתנהלת, לייצר אותו ולשמר אותו כך שלא
לעבור לגור בערבה ליד המורה שלי ייעלם .זו הייתה התחלת התפנית
בדרך האישית שלי ,ועם ההחלטה
ולהתמסר אליה.
בא החיפוש אחר מורה ודרך.
18קול הלב | גליון 3