Page 20 - קול הלב - כתב עת בנושא התפתחות אישית ומעורבות חברתית כדרך חיים
P. 20

‫במותה ציוותה את חיי‬
                                                 ‫לאחר לכתה האור בליבי כבה‪,‬‬
                                                          ‫ואז שמעתי את קולה‬

  ‫שיתאים לי‪ .‬ואז בכנס התיאוסופים‬        ‫שלא עזבה אותי‪" :‬יש מטרה נשגבה‬         ‫בגיל שלוש‪-‬ארבע רצתי בשדות‬
‫ביער בן שמן‪ ,‬הופיעה לאמה דבורה‬                    ‫לחיים‪ ,‬ועלי למצוא אותה"‪.‬‬          ‫של כרמליה בחיפה וחיפשתי‬
‫ודיברה‪ .‬לא הבנתי הכול‪ ,‬אך נמלאתי‬
 ‫בהתרגשות אדירה ‪ -‬הרגשתי שלזה‬              ‫התחלתי לחפש אותה בלימוד‬              ‫את אלוהים‪ .‬אבא הסביר לי שאין‬
                                           ‫מדעים‪ ,‬ואחר כך בלימודי אומנות‬    ‫אלוהים‪ .‬הוא בא מבית דתי ובעקבות‬
   ‫חיכיתי כל חיי‪ .‬המילים דיברו אלי‪.‬‬     ‫לא מצאתי שם תשובות‪ .‬התאהבתי‪,‬‬
   ‫השפה דיברה אלי‪ .‬הלאמה דיברה‬                                                 ‫השואה ִהשיל את הטלית והסידור‬
                                                  ‫נישאתי‪ ,‬ילדתי שלוש ילדות‬                     ‫ועבורו אלוהים מת‪.‬‬
      ‫אלי‪ .‬מצאתי את מורתי‪ .‬הגעתי‬             ‫מקסימות‪ .‬לימדתי מדעים בבית‬
                                ‫הביתה‪.‬‬       ‫ספר‪ .‬הייתי שקועה בחיי העולם‬      ‫בגיל עשר באתי אל אימא ואבא‬
                                                                              ‫ושאלתי אותם‪" :‬מה תכלית החיים‬
       ‫מאז חלפו כ‪ 14-‬שנה‪ ,‬ואני‬                  ‫הזה‪ .‬אהבתי את בעלי‪ ,‬בנותי‪,‬‬
      ‫ממשיכה לרוץ בעקבות מורתי‬                  ‫תלמידי וחברי‪ .‬הכל היה טוב‪,‬‬                            ‫כבת אנוש?"‬
                                          ‫מלא באהבה ושמחה‪ ,‬ואני תהיתי‪:‬‬
          ‫שמנחה אותי בדרך למטרה‬          ‫"אולי זה מה שיש? אולי אני צריכה‬     ‫אבא ענה ואמר‪" :‬אנחנו מגדלים‬
     ‫הנשגבה‪ :‬להיות מסוגלת לעזור‬         ‫להירגע‪ ,‬להפסיק לחפש‪ ,‬להודות על‬               ‫ילדים שיהיו אנשים טובים"‪.‬‬
 ‫לכולם לצאת מהסבל שבחיי העולם‬
                                                          ‫היש ולשמוח בכך?"‬  ‫ואני‪" :‬אבל אבא‪ ,‬הם יולידו ילדים‪,‬‬
          ‫הזה ולהגיע לאושר הנשגב‪.‬‬                                            ‫והילדים יולידו ילדים וכך הלאה‪ .‬זה‬
                                              ‫כשבועיים לאחר שעלתה בי‬
‫נעמי סהר‬                                      ‫מחשבה זו‪ ,‬הלכה ִּבתי הבכורה‬   ‫לא נשמע הגיוני שזו מטרת החיים"‪.‬‬
                                          ‫קרן לעולמה‪ .‬עם מותה כבה האור‬
                                         ‫בליבי‪ .‬שבועיים לאחר מותה‪ ,‬עליתי‬      ‫אבא ביושר רב ענה‪" :‬אז אני לא‬
                                         ‫לבית הקברות‪ ,‬נשכבתי על הרגבים‬                                        ‫יודע"‪.‬‬
                                               ‫של קברה וידעתי שאני הולכת‬
                                            ‫למות‪ .‬חשתי איך אנרגיית החיים‬         ‫בגיל ‪ 12‬זכור לי הכאב הנורא‬
                                            ‫עוזבת אותי‪ .‬זה לא היה עצוב או‬      ‫שחשתי בליבי‪ ,‬מכך שאינני יודעת‬
                                          ‫שמח‪ ,‬זה פשוט היה‪ .‬ואז נעלמתי‪.‬‬
                                                                                     ‫מהו טעם החיים‪ .‬אני זוכרת‬
                                        ‫כשחזרתי להכרה שמעתי את קרן‬             ‫שחשבתי‪" :‬אני מוכנה לחיות ואף‬
                                          ‫אומרת‪" :‬אמא‪ ,‬מספיק עם זה‪ ,‬יש‬
                                           ‫לך הרבה עבודה לעשות"‪ ,‬וחשתי‬             ‫למות למען מטרה נשגבה‪ ,‬אך‬
                                          ‫אהבה עצומה וגדולה שמעבר לכל‬                                        ‫מהי?"‬
                                           ‫תיאור ומילה‪ .‬ידעתי שאני בחזקת‬
                                           ‫מתה‪ ,‬והאהבה הגדולה והעצומה‬             ‫ישבתי על הספסל שעל הר‬
                                         ‫הזאת‪ ,‬שלא הכרתי כמותה מעולם‪,‬‬           ‫הכרמל המשקיף לנוף קסום עד‬
                                                                            ‫הים‪ ,‬ציפיתי לתשובה‪ .‬היא לא באה‪.‬‬
                                         ‫לא יכלה לבוא ממני‪ .‬ידעתי שאהבה‬          ‫מיררתי בבכי ונשאתי את הכאב‬
                                         ‫כזאת יכולה לבוא רק מקרן‪ ,‬שהיתה‬        ‫בליבי‪ .‬היו לי הורים טובים אחות‬
                                                                             ‫קסומה וחברות‪ .‬חשבתי שאין טעם‬
                                                     ‫מלאכית מדהימה בחייה‪.‬‬
                                                                                              ‫לשתף‪ .‬הם לא יבינו‪.‬‬
                                            ‫קמתי מהקבר ורצתי לתת את‬
                                           ‫האהבה לשתי בנותי שחיכו בבית‪.‬‬        ‫בגיל ‪ 18‬הלכתי עם אבא לטייל‬
                                           ‫התחלתי במסע החיפושים בכיוון‬          ‫ושיתפתי אותו קצת‪ .‬אבא‪ ,‬שהיה‬
                                         ‫הרוחני‪ ,‬תחום שלא היה מפותח אז‬        ‫קצת פילוסוף‪ ,‬אמר‪" :‬הבעיה שאת‬
                                           ‫בארץ‪ .‬למדתי תיאוסופיה‪ ,‬קבלה‪,‬‬         ‫נמלה אחת קטנה בין ‪ 5‬מיליארד‬
                                          ‫פילוסופיה ‪ -‬זה התחמם‪ ,‬אך עדיין‬
                                         ‫לא היה זה‪ .‬התפללתי לפגוש מורה‬             ‫נמלים‪ ,‬שעושות מה שעושות‬
                                                                              ‫נמלים ובסוף מתות‪ .‬אל תקחי את‬

                                                                                          ‫עצמך כל כך ברצינות"‪.‬‬

                                                                             ‫במידת מה אבא צדק‪ ,‬אך המסר‬
                                                                              ‫הניהיליסטי לא תאם את התחושה‬

                                                                            ‫‪ 20‬קול הלב | גליון ‪3‬‬
   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25