Page 10 - קול הלב - כתב עת בנושא התפתחות אישית ומעורבות חברתית כדרך חיים

‫להצליח בתחום מסוים ולא תמיד מצליחים‪ ,‬מקימים‬ ‫כאלה‪ ,‬שמייד מורידות מהתפנית ומהקדושה של אותו‬
‫משפחה אז לא תמיד הולך חלק‪ ,‬וביחד זה הצטבר‬ ‫אדם‪.‬‬
‫למשקל שהיה מספיק כבד כדי להניע אותי לכיוון רוחני‪”.‬‬
‫באשר לחשיבות של העלאת הנושא והדיון בו מעל דפי‬
‫תפנית של ממש אירעה כשלאמה דבורה ולאמה‬ ‫העיתון אומרת לאמה דבורה‪“ ,‬אני מניחה‪ ,‬שבאנשים‬
‫אריה עברו להתגורר במעונות של הטכניון בחיפה עם‬ ‫המתעניינים בעיתון כבר נעור איזה ניצוץ רוחני‪ ,‬יש להם‬
‫שני ילדיהם‪ .‬לאמה דבורה הצטרפה לסגל של הטכניון‪,‬‬ ‫ככל הנראה שאלות ותהיות פנימיות‪ .‬הם אולי לא פגשו‬
‫עדיין את המורים‪ ,‬ואת הדרך המתאימה להם שפותחת‬
‫ולאמה אריה עבד על הדוקטורט‪.‬‬ ‫אותם‪ .‬אבל יש איזו כמיהה פנימית שמדרבנת אותם‬

‫“שם היה איזה טריגר‪ ,‬אולי בעקבות שינוי מקום‬ ‫לפתוח‪ ,‬לחפש‪ ,‬להתעניין‪.‬‬
‫המגורים והעבודה‪ ,‬והתחושה החזקה של שינוי‪ .‬פתאום‬
‫התעוררתי והרגשתי שרע לי‪ .‬כלפי חוץ הכול היה כאילו‬ ‫לאנשים האלו אני חושבת שחשוב מאוד להעביר את‬
‫בסדר‪ ,‬הילדים היו חמודים ובריאים‪ ,‬קיבלתי משרה‬ ‫המסר‪ ,‬כדי שיוכלו לתת לעצמם צ’אנס להצליח בדרך‬
‫טובה‪ ,‬אריה היה על תוכנית ‪ ,PHD‬הכול נראה ורוד‪,‬‬ ‫אחרי שכבר מצאו משהו‪ ,‬כי דרך רוחנית דורשת השקעה‬
‫נראה שהולך טוב במונחים הרגילים‪ ,‬אבל אצלי הבשילה‬ ‫ושינוי‪ .‬התפנית גורמת לנו להפחית בהדרגה את המשקל‬
‫מצוקה פנימית מאוד גדולה‪ .‬לא ידעתי לתת לה ביטוי‪,‬‬ ‫והחשיבות הרבה שאנחנו מייחסים להישרדות ולקיום‪,‬‬
‫לא ידעתי מה פשרה‪ ,‬אבל היא הייתה מספיק חזקה כדי‬ ‫לשמירת רכוש‪ ,‬לקידום קריירה‪ ,‬ומפנה את הדגש‬
‫לנושאים רוחניים‪ .‬גיליון בנושא תפנית בא להעיר את‬
‫להתעורר‪.‬‬ ‫הקורא לנושא הזה‪ .‬ייתכן‪ ,‬שיש שאלה שמנקרת בליבו‬
‫של הקורא שאולי לא נתן עליה את הדעת והיא‪‘ ,‬בשביל‬
‫“באותה תקופה לא ידעתי דבר לא על בודהה ולא על‬ ‫מה אני כאן‪ ,‬למה החיים האלה?’ רוב הקוראים‪ ,‬אם‬
‫דהרמה‪ .‬סמוך למעונות של סגל זוטר היה משרד‪ ,‬שנתן‬ ‫פתחו את הגיליון‪ ,‬ייתכן שלא היו להם חיים קלים ואולי‬
‫ייעוץ לסטודנטים שנקלעו למצבים נפשיים מאתגרים‪.‬‬ ‫חוו גם מפח נפש ותסכול‪ ,‬ואז השאלה מתעצמת‪‘ ,‬למה‬
‫יום אחד הגעתי למשרד למרות שלא הייתי סטודנטית‪,‬‬
‫דפקתי על הדלת ואמרתי‪‘ ,‬תעזרו לי’‪ .‬פסיכולוגית‬ ‫אני צריכה את כל זה?’‪.‬‬
‫נחמדה הפנתה אותי לפסיכולוג הומניסטי בחיפה בשם‬
‫לייזר‪ ,‬שצירף אותי לקבוצה שבה התנהלה דינמיקה‬ ‫“והשאלה הזאת מתחילה בעצם את השלב של‬
‫קבוצתית‪ .‬פתאום הייתה לי קבוצת תמיכה‪ .‬זה מאוד עזר‬ ‫התפנית‪‘ ,‬מה יהיה אם אני פשוט ממשיכה ככה כמו‬
‫לי‪ ,‬כי ראיתי שאני לא לבד‪ .‬ראיתי שגם אחרים סובלים‪,‬‬ ‫שזה‪ ,‬לאן כל זה מוביל?’ ויכול להיות שהם יגיעו למסקנה‪,‬‬
‫שזה יוביל למבוי סתום‪ .‬שהם יסיימו את חייהם כמו כל‬
‫ואני יכולה לבטא את עצמי‪”.‬‬ ‫האנשים שהם רואים סביבם‪ ,‬ובעקבות השאלה הזאת‬
‫שהולכת ומתעמקת ‪ -‬יכולה להיווצר תפנית‪ .‬מן הבחינה‬
‫הקבוצה הייתה פתוחה לכל מיני השפעות רוחניות‬ ‫הזאת יש חשיבות להקדיש את הגיליון לנושא‪ ,‬כדי לעזור‬
‫ולאמה דבורה הצטרפה לאימון של קבוצת ה”אסט”‪.‬‬ ‫לאדם שיש לו שאלה פנימית‪ ,‬והוא אפילו לא יודע מה‬
‫באימון שנמשך ארבעה ימים נעשה ניסיון לערער‬
‫תפיסות שהתקבעו אצל המשתתפים ולהביאם להבנה‪,‬‬ ‫לשאול‪ .‬אדם כזה יכול להתחיל לחבר את הפאזל”‪.‬‬

‫שעליהם לחולל שינוי בחייהם‪.‬‬ ‫לדברי לאמה דבורה הלה‪ ,‬התפנית בחייה הייתה‬
‫הדרגתית‪“ ,‬לא היה רגע מיוחד שבו אמרתי לעצמי‪,‬‬
‫“שם קרתה לי פריצת דרך קטנה‪ .‬היום במבט לאחור‬ ‫עכשיו אני משנה כיוון‪ ”.‬לאמה דבורה נולדה בפולין‬
‫אני יודעת‪ ,‬שהיא הייתה מאוד משמעותית‪ .‬בנוסף‬ ‫של אחרי מלחמת העולם השנייה להורים ניצולי שואה‪.‬‬
‫להבנה האינטלקטואלית היה גם אקט של פתיחת הלב‪,‬‬ ‫הוריה איבדו במלחמה את כל בני משפחתם‪ .‬הם עלו‬
‫וכשיצאתי מהאימון הזה כבר לא הייתי באותו מקום‪ .‬אני‬ ‫ארצה‪ ,‬התגוררו בחולון ונאלצו להתמודד עם קשיים‬
‫זוכרת את עצמי הולכת אחר כך במסדרונות הטכניון‬
‫ומחייכת לאנשים שאני פוגשת‪ ,‬הרגשתי שמחה גדולה‬ ‫כלכליים‪.‬‬
‫בפנים‪ ,‬והרבה אהבה שנפתחה בבת אחת‪ ,‬אהבה‬
‫שהייתה כלואה שמה‪ .‬התהליך הרגשי שהתרחש‬ ‫“הסבל החומרי שאני ומשפחתי חווינו עם העלייה‬
‫בקבוצה ובאימון שעברתי‪ ,‬היה של פתיחה רוחנית‪ ,‬מעין‬ ‫לארץ‪ ,‬בהחלט פתח את ליבי לרגישות לסבלם של‬
‫אחרים‪ .‬היינו משפחה גרעינית קטנה‪ ,‬וההורים לא נטו‬
‫התערבות של חסד‪.‬‬ ‫לדבר על מה שעבר עליהם‪ ,‬אבל הם היו באבל מתמיד‬
‫ולא היה להם אפיק לבטא אותו‪ ,‬ולכן הוא היה כל הזמן‬
‫“אז הדרך כבר הייתה סלולה‪ ,‬וכשפגשתי את‬ ‫ברקע‪ .‬כך שגדלתי עם מודעות לסבל עוד לפני שידעתי‬
‫הדהרמה ואת המורים הטיבטים בשלב מאוחר יותר‬ ‫מה זה‪ ,‬בלי שחוויתי את הדברים בעצמי‪ .‬נספג בתוכי‬
‫הייתי בשלה לגמרי‪ .‬התפנית אצלי התרחשה בעקבות‬
‫מצוקה שקדמה לה‪ ,‬זה חסד משמיים‪ ,‬שהפגיש אותי‬ ‫עצב עמוק שהיה קשור בעצם החיים‪.‬‬

‫עם האנשים שדחפו אותי לדרך בהדרגה‪”.‬‬ ‫“עם העלייה לארץ באה מצוקה כלכלית ואחר כך‬
‫באו תסכולים רגילים שאנשים סובלים‪ .‬אנחנו מנסים‬
‫האם תפנית כרוכה תמיד במהלך רגשי או שהיא‬
‫יכולה להיות גם מהלך אינטלקטואלי?‬ ‫‪ 10‬קול הלב | גליון ‪3‬‬