Page 33 - קול הלב - כתב עת בנושא התפתחות אישית ומעורבות חברתית כדרך חיים
P. 33
לשחרר אחיזות בעבר
ראיון עם סאמי עוואד ,חבר בפאנל השלום
מאת שי קוטנר
אחד ש״מנרמל את המצב״ .אבל אני לא מתווכח ,לא שופט. מה המוטיבציה לעשייה המיוחדת שלך?
רק מנסה ליצור מרחב ,שבו אני שואל אותם על העתיד .הייתי רצון עז להביא שלום לארץ הקדושה והיקרה הזאת,
לנוצרים ,יהודים ומוסלמים ,לכל קבוצה ,ולייצר כאן מקום
אדם כזה בעבר ,שפטתי ,כעסתי וביקרתי .לא עוד. נפלא .אנשים רבים חולמים על שלום כזה ולא פועלים .לא
מספיק להשאיר את זה במסגרת של חלום .אני לוקח על זה
זה מסע פרטי ,מסע של התמרה ,שכל אחד יכול וצריך אחריות אישית .אני לא יכול לראות את עצמי עושה משהו
לעבור עם עצמו .וזה לא קל .לעיתים אני עובד עם אנשים אחר .זו משאלת חיים עבורי ,כל הווייתי והעשייה היומיומית
הרבה זמן ,אפילו שנה ,ובא מקרה של אלימות ,והכל שוקע שלי .אני מחובר לסנגהות כמו זו של ננסי בדובאי (שאליה
ונעלם .גם לי יש ימים קשים של תהייה ,אם מה שאני עושה התחברנו בסקייפ ,ש”ק) וגם היא פועלת באופן דומה ,עם
שגוי ,ואז עושה מקלחת וחוזר לעבוד. מיינדפולנס ומדיטציה.
מה חשבת על המפגש עם הקבוצה שלנו במואה? איך אתה מתגבר על הכעס והתסכול שבמצב?
כשנכנסתי לאולם הדבר האחרון שעלה במוחי הוא שאני עבורי התרגול העיקרי הוא מודעות :לשחרר אחיזות בעבר,
נפגש עם ישראלים .חשבתי ,שאני נפגש עם אנשים נאורים. בסיפורים .אני לומד מהעבר ,ממה שקרה ,לא אוהב את
הם הקהילה שלי .אתם כאן פריבילגיים ,שיכולים לעשות המאורעות ,אבל משחרר .לא נותן להם להיות הנרטיב של
את מה שאתם עושים .לנו הפלסטינים קשה ואין את החופש חיי ,לומד מזה ועובר הלאה ,מתוך תקווה .זה שחרור גדול גם
הזה .אבל אתם מנצלים את הפריבילגיות של מצבכם לפעול
מאגו ,לא ליפול למקום של קורבנות.
לשלום .יכולתם להיות על חוף הים במקום להיות כאן היום.
העם הפלסטיני במצב קשה וקורבני ,אבל על זה אין לי
איך אנחנו יכולים לעזור זה לזה? שליטה .יש לי שליטה על ההחלטות והבחירות שלי .אני בוחר
להתחבר יותר ,לעבוד ביחד ,לפתח את הלימוד ,להביא כל בוקר לקום ולומר ,שזה מה שאני עושה לקידום השלום,
אותו בצורה נגישה לאחרים ,לפלסטינים .בעיקר ,בואו לבקר ולבדוק בכל יום מה הדבר שאני יכול לעשות היום ,שישנה לב
אותנו ,שברו את מחסום הפחד .בואו לבקר בבית לחם,
או מיינד של אדם אחד סביב.
רמאללה ,כדי שנוכל לבטוח האחד בשני.
אני מסתכל על מרטין לותר קינג ,על גנדי ואחרים כמותם,
ועזה? הפוקוס שלהם היה תמיד על העתיד.
זה נורא! הם במצב קשה ביותר .הגדה היא גן עדן לעומתם.
עלינו לשמור על הנכונות לפעול ,אולי לא כאשר יורים ויש איך הסביבה שלך מגיבה? ודאי לא קל לך.
כאוס ופחד .אבל לנסות לפתח גם שם מודעות ורצון לשלום ודאי! מאשימים אותי בהרבה דברים ,שאני נאיבי ,לא
בין אנשים .יש לי משפחה בעזה וזה מאתגר. מחובר למציאות ואפילו בוגד בעמי .כרגע נהוג לכנות אותי
33