Page 37 - גיליון קול הלב 6
P. 37
הטבע יכול להתמזג בעיר ,למשל על מתרגל בודהיסטי בדרך המהיינה
ידי הקמת מפעל קהילתי לייצור רעפים ('המרכבה הגדולה') ,הפועל ללא
ממזון לציפורים .הרעפים ,המהווים לאות לשחרר את הברואים מסבל .היא
חיפוי למבנה נטוש במרחב העיר,
מזמינים את הציפורים ללקט בשדה מבקשת לתקן את הטעון תיקון.
גרעינים עירוני ,ולחדור את הרעפים
פנימה אל תוך המבנה .הרעפים עשויים במיצב שהציבה במוזיאון הרצליה
בכבישה של זרעונים .זהו מתווה לחזון ב ,land e scape, 2004-היא חיברה
פואטי המבקש להעלות שאלות על אריחים באזיקונים ,ויצרה דימוי של הרים
מקומם של הטבע והחי במרחב העירוני, מפוחלצים הכלואים בתוך חלל הפטיו
בקונטקסט תרבותי עכשווי המבטא של המוזיאון .האזיקונים מתפקדים
מידור ,משטור והפרדה גמורה .העירייה כתפרים המאחים פצע עמוק באדמה
ונוצרת תחושה של חוסר יציבות ,מעין
תנודות של לוחות טקטוניים .שמיע
מעדיפה גינון מלאכותי בערוגות ייעודיות מערערת על הביטוי "להתהלך על
על פני צמחי בר כמו גם הרחקתם קרקע בטוחה" .כמתרגלת בודהיסטית
של בעלי חיים מהמרחב העירוני. היא מודעת לשבריריות הקיום וארעיותו.
נטי מציעה להשיב את ציפורי השיר באמצעות אזיקונים מפלסטיק היא
למרחב העירוני ,ומשרטטת פוטנציאל מנסה לאחות את השברים ולתקן את
חיבור בין הבית המחופה והמוגן עם טבע
פראי ומדומיין ,כתיקון לניכור של האדם שיצא מאיזון.
המודרני בערים. במיצג נוסף' ,ישנה שותלת' ,הופך
החלל למנדלה .האמנית שותלת פרחים
באקט סימבולי של ריפוי ,תיקון ,או
הפרחת השממה בעקבות קטסטרופה
וכביטוי לצמיחה מחדש.
ב'מתווה לכיכר יונים' ,ביתא -חלל
בירושלים ב 2014-היא בודקת את
הגבול בין הבית והחוץ ובוחנת כיצד
37
